הסיכון גדל כששותים את העלים בצורת שייק. כשאוכלים סלט, לרוב צורכים כמות מוגבלת. כשמכניסים לבלנדר חופן גדול ועוד חופן, קל לצרוך בבת אחת כמות עלים שלא היינו לועסים בארוחה רגילה. השייק גם יוצר תחושה של משקה קל, למרות שמבחינת העומס התזונתי הוא עשוי להיות מרוכז מאוד.
יש דרך להפחית סיכון בלי להפסיק לאכול ירקות. שתייה מספקת היא אחד הכלים החשובים ביותר במניעת אבנים, משום שהיא מדללת את השתן ומפחיתה שקיעת גבישים. צריכת סידן מספקת מהמזון, דווקא לא הימנעות מוחלטת ממנו, יכולה לעזור לקשור חלק מהאוקסלט במעי ולהפחית את ספיגתו. לכן דיאטות קיצוניות ללא סידן עלולות להשיג תוצאה הפוכה.
המסר אינו נגד ירקות ירוקים. תרד, מנגולד וקייל הם מזונות עשירים בוויטמינים, מינרלים וסיבים, ולרוב האנשים הם יכולים להשתלב בתפריט בריא. הזהירות נוגעת בעיקר לאנשים עם נטייה מוכרת לאבנים בכליות, ובעיקר כאשר הם צורכים כמויות גדולות של תרד או מנגולד בשייקים מרוכזים מדי יום. בריאות אינה נמדדת לפי צבע המשקה בכוס, אלא לפי התאמה לגוף, להיסטוריה הרפואית ולבדיקות.