מהו חיידק מנינגוקוק?
במקרה של מנינגוקוקסמיה, החיידק חודר לזרם הדם, מתרבה במהירות וגורם לתגובה דלקתית קשה, ירידת לחץ דם, הפרעות קרישה, פגיעה באיברים חיוניים ולעיתים גם פריחה דמית אופיינית. זהו מצב חירום רפואי, וכל דקה בו משמעותית.
איך המחלה מתפשטת?
החיידק עובר מאדם לאדם דרך הפרשות מדרכי הנשימה והלוע, למשל בשיעול, עיטוש, נשיקה או מגע קרוב וממושך. אצל חלק מהאנשים החיידק יכול להימצא בלוע בלי לגרום למחלה כלל. נשאות כזו יכולה להיות שקטה, אבל במקרים נדירים החיידק חודר לדם או לקרומי המוח וגורם למחלה פולשנית.
לכן, כשמתגלה מקרה של מנינגוקוק, לשכת הבריאות בודקת מי היו המגעים הקרובים של החולה, ובמקרים המתאימים נותנת טיפול אנטיביוטי מונע לבני בית, ילדים ששהו איתו בצמידות או אנשי צוות שנחשפו להפרשות נשימתיות.
מה הסימנים למחלה?
הסימנים הראשונים עלולים להיות לא ייחודיים: חום גבוה, ישנוניות, אי שקט, הקאות, כאבי שרירים, קור בידיים וברגליים, נשימה מהירה או שינוי במצב ההכרה. אצל ילדים קטנים ותינוקות התמונה עלולה להיות מטעה יותר, עם בכי חריג, חוסר תגובה, סירוב לאכול או מראה כללי רע.
פריחה נקודתית אדומה או סגולה שאינה נעלמת בלחיצה היא סימן אזהרה חמור, אבל היעדרה לא שולל מחלה קשה. דלקת קרום המוח יכולה להתבטא גם בכאב ראש עז, קישיון עורף, רגישות לאור ובלבול, אך בילדים קטנים לא תמיד מופיעים כל הסימנים הקלאסיים.
למי המחלה מסוכנת?
המחלה יכולה לפגוע בכל גיל, אבל תינוקות ופעוטות נמצאים בסיכון גבוה במיוחד. קבוצות סיכון נוספות כוללות אנשים עם פגיעה במערכת החיסון, חסר בטחול או תפקוד לקוי שלו, חסר במערכת המשלים, מטופלים בתרופות מסוימות המדכאות את פעילות המשלים, מתבגרים וצעירים החיים בצפיפות, חיילים, דיירי פנימיות ומעונות, ומטיילים לאזורים שבהם המחלה שכיחה יותר. עם זאת, גם ילד בריא לחלוטין עלול לחלות במחלה פולשנית, ולכן החשיבות של זיהוי מוקדם ושל מניעה חיסונית גבוהה במיוחד.
איך מטפלים במחלה?
הטיפול במנינגוקוקסמיה מתבצע בבית חולים וכולל מתן אנטיביוטיקה תוך ורידית באופן מיידי, נוזלים, תרופות לתמיכה בלחץ הדם, הנשמה במקרה הצורך וטיפול נמרץ. במקרים קשים עלולה להופיע פגיעה רב מערכתית, הפרעות קרישה ונזק לגפיים בשל פגיעה באספקת הדם. גם בקרב מי ששורדים, ייתכנו סיבוכים כמו ירידה בשמיעה, פגיעה נוירולוגית, צלקות עוריות או נזק לאיברים.
הדרך הכי טובה למנוע את המחלה: חיסון
לפי דפי המידע של משרד הבריאות, כשמתחילים את סדרת החיסון בגיל חודשיים ניתנות מנות בגיל חודשיים ו-4 חודשים, ובהמשך מנת דחף סביב גיל שנה. מספר המנות משתנה לפי גיל התחלת החיסון. החיסון לא ניתן בטיפות החלב כחלק מחיסוני השגרה, אלא בקופות החולים, לרוב בתשלום או בסבסוד דרך הביטוחים המשלימים.
איגוד רופאי הילדים והחברה הישראלית לרפואת ילדים בקהילה ממליצים להורים לחסן תינוקות ופעוטות נגד מנינגוקוק B. החיסון לא מגן מפני כל זני המנינגוקוק, ולא כל מקרה של מנינגוקוק נגרם בהכרח מזן B, אבל הוא נועד לצמצם את הסיכון למחלה קשה מהזן שאליו הוא מכוון.
תופעות הלוואי השכיחות הן בדרך כלל קלות וחולפות, כמו חום, כאב או אודם במקום ההזרקה, אי שקט, ישנוניות או ירידה בתיאבון. בתינוקות, לעיתים ממליצים להפריד בינו לבין חלק מחיסוני השגרה או להשתמש באקמול לפי הנחיית רופא, בשל סיכון גבוה יותר לחום לאחר החיסון.