משריקי הביע דאגה גם ממצב יישום התוכנית הלאומית שהוצגה כבר בשנת 2013. לדבריו, במקום רשם דמנציה לאומי פעיל ועדכני, המאפשר מעקב רציף אחר מספר החולים והטיפול בהם, קיים כיום סקר המתבצע אחת לחמש שנים בלבד. עוד מתח ביקורת על כך שאין הגדרה רגולטורית מסודרת למרפאות זיכרון, למרות שהתוכנית הלאומית הדגישה את הצורך בהרחבת הנגישות לאבחון במרפאות ייעודיות.
לדבריו, הנתונים הנאספים כיום מקופות החולים מספקים תמונת מצב הכוללת פילוח גיאוגרפי, גיל וגורמי סיכון, אולם הזהיר שמספר חולי הדמנציה צפוי לעלות משמעותית בשנים הקרובות. הוא ציין שהאבחון נעשה על ידי נוירולוג, פסיכיאטר או מומחה לגריאטריה, לאחר הפניה ראשונית מרופא המשפחה.
מחלת האלצהיימר היא הסיבה השכיחה ביותר לדמנציה ומהווה את מרבית המקרים בעולם. בשלבים הראשונים התסמינים עשויים להיות עדינים ולהתבטא בשכחה של אירועים אחרונים, קושי במציאת מילים או חזרה על אותן שאלות, ובהמשך מתפתחת פגיעה בתפקוד היומיומי וביכולת לחיות באופן עצמאי.
בעולם ובישראל נכנסו לשימוש תרופות ביולוגיות המיועדות לחולים בשלבים מוקדמים של המחלה, במטרה להאט את קצב ההידרדרות הקוגניטיבית והתפקודית, אם כי יעילותן עדיין נמצאת במוקד דיון מקצועי והן מתאימות רק לחלק מהמטופלים.
התרעות פיקוד העורף