בדיקה פשוטה מעלה כי על אף ניסיונות הבלימה של התפרצות הכלבת ובכלל זה זן חדש שלה שהגיע לישראל, במהלך השנתיים האחרונות נרשמה עלייה של פי שניים במספר המקרים המתגלים בבעלי חיים בהשוואה לממוצע בשנים שקדמו להן. לפי שעה הניטור מעלה כי אין סימנים של בלימת ההתפרצות, שלה שני מוקדים עיקריים הן בקרב חיות בר באזור הגליל והגולן והן בקרב כלבים משוטטים ביהודה ושומרון.
נתוני התפרצות הכלבת ופריסתה אמנם שקופים לציבור באתר השירותים הווטרינריים של משרד החקלאות אבל הרשויות מעולם לא הכריזו במהלך השנתיים הללו על מצב חירום שדורך את הציבור להתנהגות אחרת בשטחים הפתוחים והעירוניים ולא יצאו בקמפיין הסברה תואם.
גם המלחמה בצפון מקשה על מאמצי הבלימה
בין יתר השיטות שמזכיר ד"ר נווה קיים פיזור פתיונות שמכילים חיסון נגד כלבת. אולם הוא מציין כי המלחמה בצפון מקשה על קיום טיסות לפיזור פתיונות במרחב בחודשים האחרונים. זאת ועוד, אורך החיים של פתיון שכזה מתקצר ככל שמזג האוויר מתחמם ולכן יעילות השיטה יורדת ככל שאנחנו נכנסים לעונה החמה.
"ככל שתופעות שינויי האקלים יתגברו ובהם גלי חום, הסכנה של התפרצות מגיפות תגבר. זה דבר ידוע. את הפתיונות אנחנו מפזרים בעיקר בחורף אבל גם החורפים כבר לא קרים במיוחד", הוא אומר. מנתוני משרד החקלאות עולה כי מאז שנת 2018 מפוזרים ברחבי הארץ לפחות 650 אלף פיתיונות חיסון מדי שנה, ובעונת החיסון האחרונה (2024–2025) פוזרו למעלה מ-670 אלף פיתיונות.
במשרד החקלאות מדגישים: "המשרד מקצה למעלה מ-4.5 מיליון ש"ח מדי שנה מאז 2017 לטיפול בכלבים משוטטים, עידוד אימוץ אחראי, עיקור וסירוס וצמצום המלטות בלתי מבוקרות. כמו כן, הוקצו למעלה מ-10 מיליון ש"ח לרשויות הנגב המערבי לטיפול בכלבים משוטטים ו-15 מיליון ש"ח לשיקום והרחבת כלביות רשותיות. לצד זאת, המשרד פועל בשיתוף גורמי הביטחון לצמצום חדירת כלבים משוטטים מאזורים שבהם קיימים מוקדי כלבת פעילים, ובהם לבנון, סוריה והרשות הפלסטינית, ומוביל צוות משימה ייעודי המרכז את המענה הלאומי להתמודדות עם המחלה".
הוא מוסיף: "ממצאי הניטור משמשים לקבלת החלטות מקצועיות בזמן אמת, ובהן ביצוע פעולות חיסון ממוקדות סביב מקרים מאובחנים, תגבור פעולות מניעה באזורים בסיכון, ובמקרים מסוימים גם דילול אוכלוסיות תנים באזורים שבהם קיים חשש להתפשטות המחלה".
בלי הציבור לא תיבלם ההתפרצות
ד"ר נווה מסביר את חשיבות שיתוף הפעולה של הציבור: "אנחנו צריכים הבנה של הציבור שיש התפרצות של כלבת וזה אומר שאם אתם אוספים גור כלבים משוטט הוא יכול להיות נגוע ואתם לא יודעים מזה. דבר נוסף הוא לחסן אקטיבית את חיות המחמד והמשק מפני כלבת. דבר שלישי וקריטי הוא לשמור על הניקיון בטבע ולא להשאיר מזון פתוח כמו באותם חופים בכנרת שמעודדים את התנים לחזור אליהם. זה אומר גם לא להאכיל חיות בר כמו שעושים לא מעט תושבים באזור תל אביב שמתלוננים על התנים שנכנסים לשכונות מגורים מפארק הירקון כשאחרים מאכילים אותם".
רשות הטבע באתרים שלה מאד מקפידה על הכללים הללו אבל באזורים שאינם מגודרים או מפוקחים כמו בחופים ובפארקים, הציבור בלי לדעת מסייע בהתפשטות המחלה ובחשיפת בני אדם אליה ומקשה על מאמצי הבלימה של הרשויות.
לדברי ד"ר נווה כדי לבלום את ההתפרצות נדרשת פעולה מערכתית בהשתתפות הציבור וצעדים ספציפיים לבדם לא יספיקו: "בשטחים הפתוחים על המזון להישאר זמין רק לנו ולא לחיות, לא להאכיל את החיות. בשטחים העירוניים אם אתם מאכילים חתולים תדאגו שהמזון יהיה זמין רק לחתולים".
"ההתמודדות עם המחלה – לא רק בעת התפרצות"
ממשרד החקלאות וביטחון המזון נמסר: "המשרד מפעיל לאורך כל השנה מערך ארצי למניעה, ניטור וטיפול בכלבת, בשיתוף הרשויות המקומיות, רשות הטבע והגנים, צה"ל וגורמי הביטחון. ההתמודדות עם המחלה אינה מתבצעת רק בעת התפרצות, אלא באופן רציף ומתמשך. במסגרת הפעילות מפזר המשרד פיתיונות חיסון לחיות בר ברחבי הארץ, מבצע ניטור ואבחון מעבדתי של כל מקרה חשוד, מקיים חקירות אפידמיולוגיות, מוביל פעולות מניעה והסברה לציבור ופועל בשיתוף הרשויות המקומיות לצמצום אוכלוסיית הכלבים המשוטטים ולהגברת שיעורי החיסון".
התרעות פיקוד העורף