על פי הודעת משרד הבריאות, ניתן לפנות ללשכת הבריאות צפת בטלפונים 04-6994257 או 04-6994200. לאחר שעות העבודה ובמהלך סוף השבוע יש לפנות לחדר מיון בבית חולים. במשרד מבקשים מהורים לילדים לברר עם ילדיהם אם היו במגע עם בעלי חיים חשודים, ומבעלי חיות מחמד ליצור קשר עם הווטרינר הרשותי כדי לוודא את מצב החיסון של בעלי החיים. המשרד מבקש להעביר את המידע גם למטיילים ולנופשים באזור וביישובים הסמוכים.
כלבת היא מחלה נגיפית הפוגעת במערכת העצבים המרכזית. הנגיף מועבר בעיקר דרך נשיכה, שריטה או מגע של רוק מבעל חיים נגוע עם עור פצוע או ריריות, למשל בעיניים, באף או בפה. לאחר החדירה לגוף הנגיף מתקדם דרך מערכת העצבים לכיוון המוח. תקופת הדגירה יכולה להימשך שבועות עד חודשים, ולעיתים יותר, בהתאם למקום הנשיכה, עומק הפגיעה, כמות הנגיף ומרחק הפצע מהמוח.
הסכנה המרכזית בכלבת היא שכאשר מופיעים תסמינים, המחלה כמעט תמיד קטלנית. התסמינים בבני אדם עשויים לכלול חום, כאב או עקצוץ באזור הפצע, חולשה, כאבי ראש ובהמשך בלבול, אי שקט, קושי בבליעה, ריור, עוויתות, פחד ממים ושיתוק. בבעלי חיים עלולים להופיע שינויי התנהגות, תוקפנות חריגה, שקט לא אופייני, שיתוק, ריור, קושי בהליכה או מוות פתאומי.
רשימת בעלי החיים שעלולים להידבק בכלבת כוללת למעשה את כל היונקים. המשמעות היא שבני אדם, כלבים, חתולים, חמוסים, פרות, כבשים, עיזים, חזירים, סוסים, חמורים, גמלים, אלפקות, לאמות, ארנבים, ארנבות, חולדות, עכברים, אוגרים, שרקנים, סנאים, קיפודים, עטלפים, תנים, שועלים, זאבים, קויוטים, דביבונים, בואשים, נמיות, גיריות, סמורים, חמוסים, חורפנים, לוטרות, דובים, קופים, קופי אדם, חתולי בר, שונרים, נמרים, אריות, טיגריסים, פומות, צבועים, כלבי ים ויונקים ימיים אחרים עלולים להידבק.
בפועל, הסיכון משתנה מאוד בין אזורים בעולם ובין מינים שונים. מכרסמים קטנים וארנבאים נדבקים רק לעיתים נדירות, וברוב המקרים לא נחשבים מקור שכיח להעברת כלבת לבני אדם. מנגד, כלבים, עטלפים, תנים, שועלים, דביבונים, בואשים ונמיות הם מאגרי מחלה חשובים באזורים שונים בעולם.
חשוב להדגיש שעופות, דגים, זוחלים ודו־חיים, כמו תרנגולות, יונים, נחשים, לטאות, צבים, דגים וצפרדעים, לא נחשבים בעלי חיים המעבירים כלבת באופן טבעי. המחלה היא מחלה של יונקים, ולכן כל מגע חשוד עם יונק לא מוכר, חולה, תוקפני או מתנהג באופן חריג מחייב התייעצות רפואית או וטרינרית.
הטיפול לאחר חשיפה אפשרית יעיל מאוד אם ניתן בזמן. ההנחיה הראשונית לכל מי שננשך או נשרט על ידי בעל חיים היא לשטוף מיד את המקום במשך כמה דקות במים זורמים וסבון, לחטא בחומר חיטוי ולפנות ללשכת הבריאות לבדיקת הצורך בטיפול מונע. במקרים מתאימים ניתן חיסון נגד כלבת ולעיתים גם נוגדנים נגד כלבת, בהתאם לסוג החשיפה, מצב החיסון הקודם של האדם והערכת הסיכון של לשכת הבריאות.
בעלי חיות מחמד באזורי סיכון נדרשים לוודא שהחיסונים בתוקף, למנוע שוטטות, ולהימנע ממגע של כלבים וחתולים עם חיות בר או בעלי חיים משוטטים. בעלי משקים ועדרים צריכים לדווח לווטרינר הרשותי על כל שינוי התנהגות חריג בבעלי חיים, תחלואה לא מוסברת או מוות פתאומי בעדר. במקרים שבהם בעל חיים נחשף לחיה חשודה, אין לנסות לטפל בו לבד או להזיז אותו ללא הנחיית גורמי המקצוע.
התרעות פיקוד העורף