דלקת מכסה הגרון נחשבת לאחד ממצבי החירום הנשימתיים המסוכנים ביותר בילדים. מכסה הגרון הוא מבנה סחוסי קטן הממוקם מעל פתח קנה הנשימה, ותפקידו למנוע חדירת מזון ונוזלים לדרכי האוויר בזמן בליעה. כשמתפתחת בו דלקת חריפה, הרקמה עלולה להתנפח במהירות, לחסום את מעבר האוויר ולגרום לחנק. בניגוד למחלות נשימה אחרות, שבהן ההחמרה יכולה להימשך שעות או ימים, אפיגלוטיטיס עלולה להתקדם בתוך זמן קצר למצב שבו כל ניסיון בדיקה או עיכוב בטיפול מסכן את חיי הילד.
הדיווח הראשוני שהתקבל ממד"א הצביע על אפשרות שהתינוק נחנק לאחר בליעת גרעינים, על סמך דברי האב. בשל כך נערכה תחילה בדיקה באמצעות מצלמה אנדוסקופית, שנועדה לזהות ולשלוף במהירות גוף זר מדרכי הנשימה. לאחר שלא נמצאה עדות לבליעה, בוצע תשאול נוסף של האב, וממנו עלה שהתינוק לא קיבל את חיסוני השגרה. הממצא הזה, יחד עם הבצקת החריפה והנפיחות הקיצונית שאיימה לחסום את קנה הנשימה, הוביל את הצוותים לחשוד בדלקת מכסה הגרון.
בדיקות המעבדה אישרו שהתינוק נדבק בחיידק ההאמופילוס אינפלואנזה מסוג בי. מדובר בחיידק שהיה בעבר אחד הגורמים המרכזיים לזיהומים חיידקיים קשים בילדים, ובהם דלקת קרום המוח, אלח דם, דלקת ריאות ודלקת מכסה הגרון. מאז הכללת החיסון נגדו בתוכנית חיסוני השגרה, התחלואה הקשה ירדה באופן משמעותי, ולכן מקרים של אפיגלוטיטיס בילדים הפכו נדירים בהרבה. החיסון ניתן בישראל כחלק מחיסוני השגרה בטיפת חלב, כחלק מהחיסון המחומש, ומיועד להגן מפני מחלות קשות שנגרמות מהחיידק.
מצבו של התינוק חייב אבטחת נתיב אוויר מיידית. הנפיחות המסיבית באזור מכסה הגרון וקנה הנשימה הייתה כה קשה, עד שצוות המרדימים נדרש להשתמש בצינורית הנשמה זעירה ודקה במיוחד, מהסוג המיועד בדרך כלל להנשמת פגים לאחר הלידה. החדרת טובוס במצב כזה נחשבת פעולה מורכבת במיוחד, משום שכל החמרה בבצקת או כישלון בהחדרת הצינורית עלולים להוביל לאובדן נתיב האוויר בתוך דקות.
התסמינים האפשריים של אפיגלוטיטיס כוללים חום גבוה, קושי בבליעה, ריור, קול עמום או צרוד, קושי בנשימה, ישיבה כפופה קדימה ונשימה מאומצת. במקרים מסוימים הילד נראה חרד, מתקשה לשכב ומעדיף תנוחה שמקלה על מעבר האוויר. במצב כזה אין לנסות לבדוק בבית את הלוע באמצעות כפית, אצבע או פנס, משום שגירוי האזור עלול להחמיר את החסימה. חשד להפרעה נשימתית חדה, במיוחד בתינוק או בילד לא מחוסן, מחייב פנייה מיידית למד"א או לחדר מיון.
הטיפול באפיגלוטיטיס מתמקד קודם כול באבטחת דרכי הנשימה. רק לאחר שהנשימה מיוצבת, ניתנים טיפול אנטיביוטי תוך ורידי, סטרואידים במקרים המתאימים, ניטור ביחידה לטיפול נמרץ וטיפול תומך עד נסיגת הבצקת. במקרה של התינוק בשערי צדק, לאחר ייצוב מצבו הוא אושפז ביחידה לטיפול נמרץ ילדים, ובהמשך הועבר למחלקת הילדים.
חיסוני השגרה לא נועדו רק להפחית מחלות קלות, אלא למנוע מחלות שעלולות להסתיים בפגיעה קשה או במוות. על פי משרד הבריאות, חיסוני השגרה לתינוקות ולילדים ניתנים בטיפת חלב ובהמשך בבתי הספר ללא עלות, ונועדו לספק הגנה רחבה בגיל שבו הילדים פגיעים במיוחד. המקרה הנוכחי ממחיש את המשמעות הרפואית של ירידה בהתחסנות: מחלות שכמעט נעלמו מחדרי המיון עלולות לחזור ולהופיע דווקא בילדים שלא קיבלו את ההגנה החיסונית בזמן.
התרעות פיקוד העורף