האם קשקשים גורמים לנשירת שיער?
התשובה הקצרה היא לא. אין ראיות מדעיות המוכיחות שקשקשים פוגעים ישירות בזקיקי השיער או גורמים להתקרחות, אבל זה לא אומר שהם חפים מפשע. קשקשים יכולים להשפיע על הסביבה שבה נמצאים זקיקי השיער, וליצור תנאים שעשויים לתרום לנשירת שיער זמנית אצל אנשים מסוימים.
דרמטולוגים מאמינים שהקישור בין קשקשים לנשירת שיער נובע מהעובדה ששתי התופעות מופיעות בו זמנית בתדירות גבוהה. כאשר תופעת הקשקשים מחמירה הגרד והדלקת מתגברים, ואנשים רבים מתחילים להבחין בנשירת שיער ומייחסים אותה בטעות ישירות לקשקשים, כשלמעשה הקשר מורכב יותר.
במשך זמן רב קשקשים נחשבו לבעיה שטחית הקשורה לנשירת תאי עור מתים, אך מחקרים אחרונים הראו כי הם קשורים לפגם במחסום ההגנה של הקרקפת ולמצב דלקתי בדרגה קלה - אך מתמשך.
קשקשים נובעים בדרך כלל מאינטראקציה מורכבת בין ייצור מוגבר של חֶלֶב (סבום) לגדילת פטריית המלסזיה, הנמצאת באופן טבעי על הקרקפת. כאשר האיזון הטבעי בין הגורמים האלה מופר, תהליך תחלופת תאי העור מואץ, ובעקבות זאת מופיעים קשקשים לבנים או צהובים המלווים בגרד ובגירוי.
אם קשקשים אינם גורמים ישירות לנשירת שיער, כיצד הם קשורים אליהם?
הגורם הראשון הוא דלקת. קרקפת שיש לה קשקשים נוטה יותר להפריש חומרים דלקתיים שעלולים לשבש את מחזור צמיחת השיער הטבעי. כאשר הדלקת נמשכת תקופה ארוכה, אחוז גדול יותר של זקיקי שיער עלול להיכנס לשלב המנוחה והנשירה במקום להמשיך לצמוח.
הגורם השני הוא גירוד. גירוד תכוף ונמרץ של הקרקפת יכול להחליש, לשבור או אפילו לתלוש את השיער לפני שהוא משלים את מחזור חייו. זה יכול גם לגרום לשריטות מיקרוסקופיות שמגבירות את הדלקת ומחמירות את הבעיה.
כמה מחקרים אחרונים בנושא מצביעים על כך שקשקשים עשויים להיות קשורים גם לעלייה בעקה החמצונית בקרקפת, מצב הנובע מהצטברות של רדיקלים חופשיים שעשויים להשפיע לרעה על איכות השיער ועל חוזקו.
חוקרים הבחינו גם בשינויים בסביבה החיסונית סביב זקיקי השיער, מה שעשוי להפוך אותם לרגישים יותר לגורמים מזיקים. שינויים אלה אינם פוגעים בזקיקים לצמיתות, אבל הם עשויים להסביר את נשירת השיער הזמנית המוגברת שחווים אנשים מסוימים הסובלים מקשקשים. מחקרים אחרים מצביעים על כך ששליטה בדלקות מובילה לעיתים קרובות לשיפור משמעותי בבריאות הקרקפת ולהפחתה בשיעורי נשירת שיער.
אולי יש לכם סבוריאה
מומחים מסבירים כי סבוריאה שאינה מטופלת נוטה יותר לגרום לנשירת שיער זמנית, מכיוון שהדלקת חמורה ומתמשכת יותר. עם זאת, השיער לרוב צומח מחדש כרגיל לאחר שמשיגים שליטה במצב.
אחת ממגמות המחקר המעניינות ביותר כיום היא חקר המיקרוביום, כלומר, אוסף המיקרואורגניזמים החיים באופן טבעי על הקרקפת. מחקרים מצביעים על כך שקרקפת בריאה שומרת על איזון עדין בין סוגים שונים של חיידקים ופטריות. כאשר איזון זה מופר, הדלקת גוברת והקשקשים הופכים לבולטים יותר. יש חוקרים המאמינים כי עתיד הטיפול בקשקשים עשוי להיות תלוי בשיקום האיזון המיקרוביאלי הזה, ולא רק בהסרת קשקשים גלויים.
מתי כדאי להתייעץ עם רופא?
קשקשים הם תופעה נפוצה ובדרך כלל אינה מסוכנת, אבל יש סימנים המצדיקים ביקור אצל רופא עור:
סימנים אלה עשויים להעיד על מצבים אחרים כגון פסוריאזיס, התקרחות או הפרעות חיסוניות או הורמונליות.
כיצד ניתן להפחית קשקשים ונשירת שיער?
הצעד הראשון הוא לשלוט בקשקשים עצמם. מומלץ להשתמש בשמפו רפואי המכיל רכיבים כגון קטוקונזול, אבץ פיריתיון או סלניום גופרתי, לפי המלצת רופא.
התרעות פיקוד העורף