התרופה הפופולרית שרבים חוששים ממנה: מחקר חדש מגלה ממצא משמעותי

סטטינים הם התרופות הנפוצות ביותר להפחתת רמות הכולסטרול מסוג LDL, המכונה "הכולסטרול הרע". הן נמצאות בשימוש כבר יותר מ-50 שנה, והוכחו שוב ושוב כמפחיתות משמעותית את הסיכון להתקף לב, שבץ מוחי ותמותה ממחלות לב וכלי דם. התרופות יכולות להפחית את רמות ה-LDL בשיעור של עד 60%, בהתאם לתרופה ולמינון.

למרות הידע המצטבר, רבים עדיין חוששים מהטיפול. בארצות הברית, פחות ממחצית מהאנשים שיכולים להפיק תועלת מסטטינים אכן נוטלים אותם. מחקרים קודמים אף הראו שכ-40% מהמטופלים מפסיקים את הטיפול בתוך שלושה חודשים בלבד מרגע קבלת המרשם.

כדי לבדוק עד כמה החשש מוצדק, ניתחו חוקרים מאוניברסיטת אוקספורד נתונים רפואיים של כמעט 6 מיליון מבוגרים בבריטניה. מטרתם הייתה להעריך את הסיכון לפתח פגיעה שרירית משמעותית בעקבות טיפול בסטטינים ולפתח מודל חיזוי אישי שיסייע לרופאים בעת קבלת ההחלטה על הטיפול.

התוצאות היו חד משמעיות. רק כ-0.04% מהנבדקים נמצאו כבעלי סיכון של יותר מ-10% לפתח בתוך עשר שנים סיבוך שרירי חמור הקשור לסטטינים. מדובר בשיעור נמוך אף יותר מהערכות קודמות של איגוד הלב האמריקני, שהעריך בעבר ששכיחות מיופתיה נמוכה מ-1%, ושכיחות רבדומיוליזיס נמוכה מ-0.1%.

מיופתיה היא שם כולל למחלות הפוגעות בשרירים וגורמות לחולשה, כאבים ועייפות. רבדומיוליזיס הוא מצב נדיר הרבה יותר, שבו מתרחש פירוק מהיר של סיבי השריר, ותוצרי הפירוק משתחררים לדם ועלולים לגרום לפגיעה כלייתית ואף לסכן חיים אם אינם מטופלים בזמן. לפי המחקר החדש, מדובר באירוע נדיר ביותר.

במחקרים קליניים נמצא שמטופלים שקיבלו סטטינים דיווחו מעט יותר על כאבי שרירים לעומת קבוצת הפלצבו. אבל ברוב המקרים לא נמצא שהתרופה הייתה הגורם הישיר לכאב. כאבי שרירים הם תלונה שכיחה באוכלוסייה הכללית, במיוחד בגיל המבוגר, לאחר פעילות גופנית, או במחלות אחרות, ולכן קל לייחס אותם בטעות לסטטין.

מומחי לב שלא השתתפו במחקר אמרו שהממצאים מחזקים את הניסיון הקליני שנצבר לאורך עשרות שנים. לדבריהם, הסיכון הזעיר לתופעות לוואי חמורות לא צריך למנוע טיפול באנשים שנמצאים בסיכון למחלות לב. לדבריהם, הנזק האפשרי מאי טיפול גבוה לאין שיעור מהסיכון לסיבוך שרירי משמעותי.

לדברי החוקרים, אחת הסיבות המרכזיות לחשש היא הפצת מידע מטעה ברשתות החברתיות, באתרי אינטרנט שאינם מבוססי ראיות ובסיפורים אישיים, שלעתים אינם משקפים קשר אמיתי בין התרופה לבין התסמינים. כאשר סיפורים כאלה חוזרים שוב ושוב, נוצרת תחושה מוטעית שמדובר בתופעה שכיחה.

החוקרים מדגישים שלא כל המטופלים נמצאים באותו סיכון. אנשים הסובלים ממחלות כליה, מטופלים הנוטלים תרופות מסוימות העלולות ליצור אינטראקציה עם סטטינים, ואנשים עם חסר בוויטמין D עלולים להיות מועדים יותר לכאבי שרירים. במקרים כאלה הרופא עשוי לבצע התאמות במינון, להחליף את סוג הסטטין או לטפל בגורמי הסיכון האחרים.

הכלי החדש שפיתחו החוקרים מאפשר להעריך את הסיכון האישי של כל מטופל בהתאם לגילו, מחלות הרקע, אורח החיים, התרופות הנוספות שהוא נוטל וגורמים נוספים. בכך ניתן לנהל שיחה מדויקת יותר עם המטופל ולהפחית חששות המבוססים על נתונים כלליים שאינם משקפים את מצבו האישי.

הרופאים מזכירים שגם אם מופיעים כאבי שרירים קלים לאחר תחילת הטיפול, אין להפסיק את התרופה באופן עצמאי. במקרים רבים ניתן להפחית את המינון, לעבור לסטטין אחר או לבצע בירור כדי לבדוק אם מקור הכאב הוא בכלל אחר. קיימות גם תרופות אחרות להורדת כולסטרול, אבל ברוב המקרים הסטטינים נותרים הטיפול הראשון והמומלץ בזכות יעילותם הרבה, בטיחותם והראיות הרבות התומכות בהם.

לצד זאת, חשוב לזכור שכל תרופה עלולה לגרום לתופעות לוואי אצל חלק קטן מהמטופלים. לכן, אם מופיעים כאבי שרירים חזקים, חולשה משמעותית, שתן כהה או כל תסמין חריג לאחר התחלת טיפול בסטטינים, יש לפנות לרופא לצורך הערכה. למרות זאת, המחקר החדש מצביע על כך שהתרחישים החמורים שמעוררים את החשש הגדול ביותר נדירים ביותר, ואינם צריכים להרתיע את מרבית המטופלים מהטיפול שעשוי למנוע התקף לב או שבץ מוחי בעתיד.