לפעמים הם צודקים. חסר ברזל שכיח מאוד, בייחוד בנשים בגיל הפוריות, מתבגרים, בנשים בהיריון, בטבעונים, בצמחונים, בספורטאים ובאנשים עם דימומים ממערכת העיכול. אבל לפעמים העייפות נובעת משינה, מבלוטת התריס, מדיכאון, ממחלה דלקתית, מחסר ויטמין B12 או מסיבה אחרת לגמרי.
אצל אדם בריא שנוטל כמה כדורי ברזל בטעות בדרך כלל לא תתפתח המוכרומטוזיס משנית, אבל נטילה מיותרת אינה חסרת מחיר. תופעות הלוואי השכיחות כוללות עצירות, כאבי בטן, בחילות, צואה שחורה, צרבת ולעיתים שלשול. יש אנשים שמפסיקים טיפול חיוני בגלל תופעות כאלה, ויש אחרים שממשיכים טיפול מיותר חודשים ארוכים למרות שהפריטין כבר תקין. אצל ילדים, בליעת כמות גדולה של ברזל עלולה להיות הרעלה מסכנת חיים, ולכן תכשירי ברזל חייבים להיות רחוק מהישג ידם.
בעיה נוספת היא פספוס אבחנה. גבר מבוגר או אישה בגיל המעבר עם חסר ברזל אינם אמורים לקבל רק כדור ולהמשיך הלאה. במקרים כאלה חובה לחשוב על מקור דימום, בעיקר ממערכת העיכול, כולל פוליפים, כיבים, מחלות דלקתיות ולעיתים גידולים. גם בנשים המתמודדות עם דימום וסתי כבד צריך לברר את הסיבה ולא רק למלא שוב ושוב את המחסנים.
האבחון הנכון כולל ספירת דם, פריטין, ברזל, טרנספרין או סטורציית טרנספרין, ולעיתים בדיקות נוספות לפי ההקשר. פריטין נמוך הוא מדד חשוב לחסר, אך פריטין יכול לעלות גם בדלקת, מחלת כבד או זיהום, ולכן לא תמיד התמונה פשוטה. הטיפול צריך להתאים לגיל, למשקל, לחומרת החסר וליכולת הסבילות. בשנים האחרונות מקובל לא פעם לתת ברזל במינונים מתונים יותר או יום כן יום לא, כדי לשפר ספיגה ולהפחית תופעות לוואי.
ברזל הוא טיפול מצוין כשצריך אותו, אבל הוא הוא לא ויטמין כללי נגד עייפות. לפני שמתחילים, כדאי לבדוק. במהלך טיפול, צריך לעקוב. ואם אין חסר, אין סיבה להעמיס על מערכת העיכול ועל הגוף מינרל שאין לו לאן ללכת. עייפות דורשת אבחנה, לא ניחוש מהמדף.
התרעות פיקוד העורף