מאז אוקטובר 2023 נותרו בישראל אלפי נשים שניהלו לבדן את הבית. הן מנהלות את הילדים ואת עצמן, לפעמים במשך שנה ויותר, לעיתים תחת אש. רווחתן הנפשית לא קיבלה עד כה מענה מספק במדיניות הציבורית. מחקר ישראלי חדש ביקש לשנות את זה ומגלה ממצא מפתיע: השאלה הנכונה אינה "כמה זמן בן הזוג כבר במילואים?" - השאלה היא "האם יש מישהו שרואה את בת הזוג?".
"מדיניות המוגדרת לפי מספר החודשים שבהם שירת הגבר מפספסת את הנקודה", אומרת פרופסור צ'ישינסקי, "השאלה הנכונה היא: האם האישה לבדה? האם מישהו רואה אותה?" פרופ' לצר מוסיפה: "העורף אינו מקום של המתנה. השקעה בתמיכה חברתית היא ההתערבות האפקטיבית ביותר – לא לאחר המלחמה, אלא במהלכה".
מהמחקר לשטח
"הן מדווחות על תוקפנות, עצבנות והסתגרות. בן זוג שחזר פיזית אך עדיין נעדר רגשית, ומותיר אותן לבד גם כשהוא נמצא בבית", אומרת גזית, "החיילים מאמינים שזה יעבור, בנות הזוג מציבות אולטימטום, והחיילים חשים בושה ואשמה – מה שמעמיק את הסגירות במקום לפתוח אותה".
המשבר הזוגי אינו נפרד מהמצוקה הנפשית של החייל, הוא מזין אותה ומותיר אותו בסיכון גבוה יותר לפתח פוסט-טראומה ודיכאון. לכן "אור כי יהל" מספק כיום גם טיפולים זוגיים ותמיכה ישירה לבנות הזוג "כי כשהעורף קורס – גם הלוחם קורס", מדגישה מיה.