אפשר למצוא בכל הרשתות החברתיות סרטונים על "חוסר ויסות" ושיתוף דרכים להרגיע את הגוף - תרגולי נשימה, יוגה, פלדנקרייז וטיפולי מגע, שהפכו לגולת הכותרת של הטרנד שיש לו רק מטרה אחת - להוריד מכם לחץ ולהפוך אתכם לרגועים ושמחים יותר.
הטרנד הזה מגיע אחרי שנים שבהן ניסינו לעשות אופטימיזציה לבריאות הנפשית והפיזית שלנו: ספרנו צעדים של הליכה בכל יום, מדדנו קלוריות, חישבנו את אחוז השומן בגוף ועקבנו באדיקות אחרי שלבי השינה שלנו בעזרת שעונים חכמים. אבל איפשהו בדרך, הניסיון להיות בריאים יותר הפך למשימה מלחיצה בפני עצמה.
ההסבר הפיזיולוגי של סטרס
מערכת העצבים האוטונומית שלנו מחולקת לשניים: המערכת הסימפתטית (מנגנון "להילחם או לברוח") והמערכת הפראסימפתטית (מנגנון "מנוחה ועיכול"). בעולם המודרני, המערכת הסימפתטית שלנו נמצאת בפעילות-יתר כל הזמן. הדדליינים בעבודה, ההתראות שקופצות בטלפון, הפקקים בכבישים והחדשות הקשות משאירים אותנו במצב הישרדותי כרוני, אפילו שלא עומד מולנו פיזית איום קיומי ממשי. הגוף שלנו מפרש את הודעת הווטסאפ מהבוס בדיוק באותו אופן שבו אבותינו פירשו מפגש עם נמר שיני-חרב: הדופק עולה, הנשימה הופכת למהירה ושטחית והורמוני הסטרס כמו קורטיזול ואדרנלין מציפים את המערכת.
חשוב לציין שהשיח ברשתות החברתיות הוא לפעמים די רדוד. אנשים אומרים שמשהו "לא טוב למערכת העצבים שלהם" - אבל זה לא באמת נכון. מערכת העצבים היא מערכת רספונסיבית. זוהי הדרך שבה המוח והגוף מגיבים למה שקורה בסביבה. מה שאנשים באמת רוצים לומר מה שאנשים בדרך כלל מתכוונים אליו זה: "אני חווה חוויה רגשית מטרידה שאני לא רוצה להתמודד איתה".
3 תרגילים להפחית את הסטרס שאתם מרגישים
עצרו הכול, הביטו סביבכם וציינו לעצמכם (בקול או בלב): 5 דברים שניתן לראות במרחב (למשל: עציץ, כוס קפה, עט), 4 דברים שניתן לגעת בהם (למשל: המרקם של המכנסיים, לחץ כפות הרגליים על הרצפה), 3 קולות שניתן לשמוע (למשל: המזגן, מכונית בחוץ, שעון מתקתק), 2 דברים שניתן להריח (למשל: ריח של קפה, קרם ידיים), דבר אחד שניתן לטעום (למשל: טעם המנטה של המסטיק).
התרעות פיקוד העורף