מי שנכנס לבית החולים מצפה לצאת ממנו בריא יותר. אבל דוחות משרד הבריאות לשנת 2025 מראים שגם כיום אלפי מטופלים נדבקים בזיהומים במהלך האשפוז עצמו, חלקם עלולים להתפתח לאלח דם, מצב מסכן חיים. לצד הירידה הארצית בזיהומים, הנתונים חושפים פערים גדולים בין בתי החולים, יחידות שבהן שיעור הזיהומים גבוה במיוחד, ושימוש נמשך באנטיביוטיקה גם במקרים שבהם לפי ההנחיות המקצועיות כלל לא היה צורך לתת אותה.
המדד המדאיג ביותר בדוח הוא שיעור אלח הדם הנרכש ביחידות טיפול נמרץ. אלח דם, המכונה גם ספסיס, הוא מצב שבו זיהום גורם לתגובה קיצונית של מערכת החיסון. במקום להילחם רק בחיידקים, הגוף מתחיל לפגוע גם בעצמו, דבר שעלול להוביל לקריסת מערכות, אי ספיקת איברים ואף למוות בתוך שעות אם לא מטופל במהירות.
משרד הבריאות קבע יעד ארצי של עד 3 מקרי אלח דם נרכש לכל 1,000 ימי אשפוז ביחידות טיפול נמרץ. אלא שהדוח מגלה שבחלק מבתי החולים הנתונים גבוהים בהרבה. בראש הרשימה נמצא שערי צדק עם 9.6 מקרים לכל 1,000 ימי אשפוז, יותר מפי שלושה מהיעד הארצי. אחריו בילינסון עם 8.9, שיבא עם 8.5, הדסה עין כרם עם 7.8 ומאיר עם 7.0. בהמשך הרשימה נמצאים וולפסון עם 6.2, השרון עם 6.0, הלל יפה ומעייני הישועה עם 5.9 כל אחד, ורמב”ם עם 5.8.
נתון נוסף שמדאיג את מומחי הזיהומים נוגע לאלח דם הקשור לצנתר ורידי מרכזי. צנתר מרכזי הוא צינורית דקה המוחדרת לווריד גדול בצוואר, בחזה או במפשעה, ומשמשת למתן תרופות, נוזלים והזנה לחולים קשים. מדובר באמצעי חיוני שמציל חיים, אבל אם חיידקים חודרים דרכו אל זרם הדם, עלול להתפתח זיהום מסוכן במיוחד.
גם במדד הזה נמצאו פערים גדולים. הדסה עין כרם רשמה 4.0 מקרי אלח דם לכל 1,000 ימי צנתר, מאיר 3.5, מעייני הישועה 2.7, רמב”ם, בילינסון והשרון 2.6 כל אחד. אחריהם הדסה הר הצופים עם 2.2, שיבא ומשפחה קדושה עם 2.0, ושערי צדק עם 1.9.
לפי הנתונים, כמחצית מתרביות השתן החיוביות שנלקחו לאחר ארבעה ימי אשפוז בוצעו בחולים שלא סבלו כלל מחום, מכאבים או מכל סימן אחר לזיהום. למרות זאת, אחד מכל ארבעה חולים כאלה קיבל טיפול אנטיביוטי.
במקרים רבים מדובר בבקטריוריה א-תסמינית, מצב שבו נמצאים חיידקים בשתן אבל האדם לא חולה. אצל חלק גדול מהאוכלוסייה, בעיקר קשישים או מטופלים עם צנתר שתן, אפשר למצוא חיידקים בשתן גם ללא מחלה. לפי ההנחיות הבינלאומיות, ברוב המכריע של המצבים הללו אין כל צורך באנטיביוטיקה, למעט חריגים מוגדרים כמו נשים הרות או לפני ניתוחים מסוימים בדרכי השתן.
בדוח מצוין שבשנים האחרונות לא נרשם שיפור בפגיות, ביחידות טיפול נמרץ ילדים וביחידות נוירוכירורגיה. כשמצרפים לכך את שיעורי הזיהומים הגבוהים בחלק מבתי החולים, את הפערים החריגים בין המוסדות ואת העובדה שאחד מכל ארבעה חולים עדיין מקבל אנטיביוטיקה ללא הצדקה רפואית, מתקבלת תמונה מטרידה: למרות ההתקדמות בשנים האחרונות, הסיכון להידבק בזיהום במהלך אשפוז עדיין לא אחיד, והמאבק בחיידקים העמידים רחוק מלהסתיים.
התרעות פיקוד העורף