המחקר, שנערך על ידי חוקרים מהמרכז הגרמני לוורטיגו והפרעות שיווי משקל בשיתוף פעולה עם האוניברסיטה הנורבגית למדע וטכנולוגיה ופורסם בכתב העת PLOS One, הגיע למסקנה כי מקרים רבים של "טנטון גלובלי" עשויים להיות למעשה צורה נדירה של טנטון בתדר נמוך, ולא צליל אמיתי המגיע מהסביבה הסובבת.
תעלומה בת שנים
טנטון יכול לגרום לך לשמוע סוגים אחרים של "רעשי פנטום" באוזניים, כולל זמזום, שאגה, נקישות, לחישה וזמזום. זוהי בעיה נפוצה, המשפיעה על כ-15 עד 20% מהאנשים, והיא שכיחה יותר בקרב מבוגרים, על פי כתב העת המדעי "מאיו קליניק".
התופעה החלה למשוך תשומת לב בשנות ה-70, לאחר שתושבי העיר בריסטול הבריטית התלוננו על שמיעת צליל בתדר נמוך של כ-50 הרץ. שנים לאחר מכן, דיווחים דומים צצו באוסטרליה, ניו זילנד ובמספר אזורים בצפון אמריקה, שם הנפגעים תיארו את הצליל כ"זמזום, נהמה או רעש" נמוך שנמשך תקופות ארוכות, בעוד שאנשים בקרבת מקום לא יכלו לשמוע אותו. במקרים רבים, הצליל מופיע במקומות מסוימים, כמו חדר השינה בלילה, ולאחר מכן נעלם במקומות אחרים, מה שמקשה ביותר על קביעת מקורו.
מה מסתתר מאחורי התופעה?
במקום לחפש את מקור הצליל בסביבה שמסביב, החוקרים החליטו לחקור את האנשים ששומעים אותו. המחקר כלל 28 מתנדבים שדיווחו על חוויה של תופעה זו, והם עברו בדיקות כדי לאמת שתי השערות עיקריות. ההשערה הראשונה היא שלאנשים אלה יש רגישות יוצאת דופן לשמיעת צלילים בתדרים נמוכים.
ההשערה השנייה מניחה שהם שומעים צלילים הבוקעים מתוך אוזניהם, המכונים פליטות אקוסטיות שבלוליות, שהן צלילים חלשים המופקים באופן טבעי על ידי האוזן הפנימית ואינם מורגשים על ידי רוב האנשים.
בדיקות שמיעה הראו כי לרוב המשתתפים הייתה יכולת שמיעה תקינה, ורק לשני אנשים הייתה רגישות גבוהה מהרגיל לצלילים בתדרים נמוכים. מדידות של פליטות אקוסטיות שבלוליות גם לא גילו הבדלים חריגים בין המשתתפים. החוקרים הסיקו כי תוצאות אלו שוללות, ברוב המקרים, שהסיבה היא עוצמת השמיעה או צלילים טבעיים הנפלטים מהאוזן.
חוקרים סבורים כי מקרים רבים של התופעה מייצגים סוג של טנטון בתדר נמוך. טנטון מקושר בדרך כלל לצליל שריקה גבוה, אך חלק מהמטופלים חווים צלילים בתדר נמוך הנשמעים כמו זמזום או שאגה, דבר התואם את תיאוריהם של רבים שדיווחו על "טנטון גלובלי".
החוקרים הדגישו כי אין זה אומר שלכל המקרים יש את אותה סיבה, שכן חלק מהדיווחים עשויים להיות תוצאה של מקורות צליל אמיתיים, אך טנטון נותר ההסבר הסביר ביותר למספר רב מהם.
החוקרים הדגישו כי "טנטון עולמי" אינו אומר שאנשים מדמיינים את מה שהם שומעים. הם אישרו כי טנטון היא הפרעה אמיתית שלעתים קרובות קשורה למסלולי השמיעה ולמרכזי עיבוד הצלילים במוח, בעוד שמדענים עדיין אינם מודעים לסיבותיה המדויקות, ואין לה עדיין תרופה סופית.