מהנתונים שהוצגו בוועדה עולה שנכון ל-2023 פעלו בישראל 367 אונקולוגים מומחים בלבד, מהם 287 מתחת לגיל 67. במקביל יש כיום רק 120 מתמחים באונקולוגיה, מספר שלדברי ראשי התחום אינו מספיק כדי להבטיח את עתודת כוח האדם לשנים הבאות.
אחד הנתונים המדאיגים ביותר שנחשפו בדיון הוא הזינוק במספר המטופלים שעל כל אונקולוג נדרש לטפל בהם. בשנת 2005 טיפל כל אונקולוג בממוצע ב-216 מטופלים, ואילו בשנת 2019 כבר עמד המספר על 547 מטופלים לכל רופא, עלייה של פי 2.5 תוך פחות משני עשורים.
נתוני סקר שהוצגו בוועדה ממחישים את עומק המשבר. כ-60% מהאונקולוגים דיווחו על פגיעה בבריאותם בעקבות עומס ולחץ בעבודה, 36% הציגו סימנים של דיכאון, 27% שקלו לעזוב את המקצוע, וכ-20% מהאונקולוגים הפעילים הם בני 65 ומעלה וממשיכים לעבוד גם לאחר גיל הפרישה, בין היתר בשל המחסור בכוח אדם.
לדברי הלפרן-קלמוביץ, משרד הבריאות כבר גיבש באמצעות ועדת הלוי תוכנית לאומית להתמודדות עם המשבר, הכוללת המלצות להגדלת כוח האדם, חיזוק המערכים האונקולוגיים, צמצום הפערים בין המרכז לפריפריה, הרחבת מקצועות הבריאות התומכים ופיתוח דור העתיד של האונקולוגים. עם זאת, היא ציינה שהמלצות הוועדה טרם יושמו בפועל וקראה להכיר באונקולוגיה כמקצוע במצוקה ולהקצות לו משאבים ייעודיים.
על פי התחזיות הדמוגרפיות והעלייה בתוחלת החיים, מספר חולי הסרטן בישראל צפוי להמשיך ולגדול גם בשנים הקרובות. במקביל, כניסתם של טיפולים ביולוגיים, אימונותרפיים וטיפולים מותאמים אישית הופכת את עבודת האונקולוג למורכבת יותר ודורשת זמן רב יותר לכל מטופל. ללא הרחבה משמעותית של כוח האדם והתשתיות, מזהירים אנשי המקצוע, העומס על המערכת עלול להמשיך ולהחריף.
התרעות פיקוד העורף