גל תחלואה חריג בישראל: למרות הכינוי העממי "שפעת הקיץ" - זה מה שקורה באמת

הנגיפים שוב משתוללים: אם נדמה לכם שבכל מקום משתעלים, מתעטשים או מתלוננים על כאבי גרון, חום ושלשולים, נראה שאתם לא מדמיינים. בשבועות האחרונים מדווחים רופאי משפחה, רופאי ילדים ורופאי חדרי מיון ברחבי הארץ על עלייה משמעותית במספר המטופלים עם מחלה דמויית שפעת, דווקא בעיצומו של הקיץ. התמונה שעולה מקבוצות המקצועיות של הרופאים מתארת מרפאות עמוסות ומספר גדול של משפחות שבהן כמה בני בית נדבקים בזה אחר זה. למרות הכינוי העממי “שפעת הקיץ”, ברוב המקרים לא מדובר בנגיף השפעת עצמו. נגיפי השפעת העונתיים כמעט לא פעילים בתקופה זו של השנה בישראל.

במקום זאת, כמה נגיפים אחרים מסתובבים במקביל. הבולט שבהם הוא רינו-וירוס, הגורם השכיח ביותר להצטננות, שמסוגל להדביק לאורך כל השנה ונחשב לאחד הגורמים המרכזיים לגלי תחלואה בקיץ. לצדו מתגלים גם אנטרו-וירוסים, הנפוצים במיוחד בחודשים החמים ועלולים לגרום לחום, כאבי גרון, פריחה, דלקות קרום המוח נגיפיות ולעיתים גם מחלות של מערכת העיכול. אדנו-וירוסים מוסיפים גם הם לתחלואה, ויכולים לגרום לשילוב של דלקת גרון, חום, דלקת עיניים, שיעול ושלשולים. בחלק מהמטופלים מזוהים גם נגיפי פאראינפלואנזה, נגיפי קורונה עונתיים שאינם קורונה 19, ולעיתים גם מטה-פנאומו-וירוס.

התוצאה היא מחלה שאצל אנשים שונים נראית אחרת לחלוטין. יש מי שסובלים בעיקר מנזלת, שיעול וכאבי גרון, אחרים מפתחים חום גבוה וכאבי שרירים המזכירים שפעת חורפית, ויש מטופלים, בעיקר ילדים, המתייצגים דווקא עם הקאות, שלשולים וכאבי בטן. לא מעט חולים מדווחים על שילוב של תסמיני נשימה ומערכת העיכול, תבנית האופיינית לחלק מהנגיפים הפעילים בקיץ.

רופאים בקהילה מספרים שבמקרים רבים כל בני המשפחה נדבקים בזה אחר זה במשך שבועות. ילד חוזר מהקייטנה או מהגן עם חום, כעבור יומיים ההורים נדבקים, ובהמשך גם האחים או הסבים. במקרים מסוימים התסמינים קלים, אבל אצל תינוקות, קשישים, נשים בהיריון ואנשים עם מחלות כרוניות המחלה עלולה להיות ממושכת יותר ואף להסתבך.

מדוע דווקא עכשיו? במשך שנים סברו שנגיפים נשימתיים הם תופעה כמעט בלעדית של החורף, אבל המציאות של השנים האחרונות מורכבת יותר. אחת ההשערות היא ששינויי האקלים משנים בהדרגה את דפוסי ההדבקה. קיצוניות בטמפרטורות, שינויים בלחות ובתנועת האוויר, לצד תנאי מזג אוויר לא יציבים, עשויים להשפיע על שרידות הנגיפים ועל דפוסי ההעברה שלהם. במקביל, חוקרים מצביעים גם על כך שמאז מגפת הקורונה השתנתה העונתיות של נגיפים רבים, וחלקם מופיעים כיום בעונות שבהן כמעט לא נצפו בעבר.

גם לאורח החיים בקיץ יש כנראה תרומה. למרות החום הכבד, רוב שעות היום עוברות בחללים סגורים וממוזגים, במשרדים, בקניונים, בתחבורה הציבורית, בבתי מלון ובמקומות עבודה. באותם חללים אנשים יושבים קרוב זה לזה במשך שעות ארוכות, ולעיתים ללא אוורור מספק. המזגן עצמו לא מייצר נגיפים, אבל הוא יוצר סביבה שבה קל יותר להעביר אותם מאדם לאדם. האוויר היבש עלול גם לייבש את ריריות האף והלוע, המהוות קו הגנה ראשון מפני חדירת מחוללי מחלה.

בחלק מהמקרים מצטרפים גם חיידקים לאחר הזיהום הנגיפי. הזיהום הראשוני מחליש זמנית את מנגנוני ההגנה של דרכי הנשימה, ואז עלולים להתפתח דלקת אוזניים, דלקת בסינוסים או דלקת ריאות חיידקית. זו אחת הסיבות לכך שחום שחולף ואז חוזר, או החמרה לאחר שיפור ראשוני, מחייבים בדיקה רפואית.

הטיפול ברוב החולים הוא טיפול תומך בלבד. אין תרופה שמרפאת את רוב הנגיפים הללו, ולכן ההמלצה היא מנוחה, שתייה מרובה, הורדת חום לפי הצורך והקפדה על תזונה קלה. במקרה של הקאות או שלשולים חשוב להשלים נוזלים ומלחים, במיוחד אצל תינוקות וילדים קטנים, הנמצאים בסיכון גבוה יותר להתייבשות.

גם אמצעי המניעה מוכרים היטב. שטיפת ידיים במים ובסבון, הימנעות ממגע עם הפנים, שיעול או עיטוש אל המרפק, הימנעות מהגעה לעבודה או למסגרות החינוך בזמן מחלה, ואוורור חללים סגורים יכולים להפחית משמעותית את ההדבקה. במקומות הומים וצפופים, במיוחד כשיש בני משפחה בסיכון, מסכה עדיין עשויה להפחית את הסיכון להעברת נגיפים.

למרות שרוב החולים מחלימים בתוך כמה ימים ועד כשבוע, יש מצבים המחייבים פנייה לרופא או לחדר מיון. חום הנמשך יותר מחמישה ימים, קוצר נשימה, כאבים בחזה, ישנוניות חריגה, בלבול, פריחה שאינה נעלמת בלחיצה, התייבשות המתבטאת ביובש בפה או בירידה בכמות השתן, הקאות מרובות או שלשול דמי, מחייבים הערכה רפואית. אצל תינוקות צעירים, קשישים ואנשים עם מחלות רקע מומלץ לפנות לבדיקה מוקדם יותר, גם אם התסמינים נראים קלים יחסית.