הצניחה ההורמונלית נחשפת: מחקר ישראלי חדש, מצא שרמות הטסטוסטרון הממוצעות של גברים ירדו ב-54% בתוך פחות מחמישה עשורים. הממצאים, שהוצגו בכנס השנתי של האגודה האירופית לרבייה ואמבריולוגיה אנושית בלונדון, מעלים חשש שהירידה המוכרת בספירת הזרע מלווה גם בשינוי עמוק ומתמשך במערכת ההורמונלית הגברית.
בכל אחד מששת המחקרים נמצאה ירידה ברמות הטסטוסטרון לאורך השנים. לאחר שילוב הנתונים העריכו החוקרים שרמת הטסטוסטרון הכולל ירדה ב-54%. המגמה משקפת ירידה ממוצעת של יותר מ-1% בכל שנה, ונראה שקצב הירידה הואץ לאחר שנת 2000.
היקף הירידה בולט במיוחד משום שהמחקרים השונים נערכו במדינות שונות, באוכלוסיות שונות ובתקופות שונות. החוקרים ביצעו התאמות לגיל המשתתפים, מאחר שרמות הטסטוסטרון נוטות לרדת עם ההזדקנות, אבל הירידה שנמצאה הייתה גדולה מכפי שניתן להסביר באמצעות העלייה בגיל בלבד.
האם כבר ידוע מה גרם לירידה החדה? "צריך עוד לחקור", אומר ל"מעריב" פרופ' לוין, "אנחנו יודעים שהשמנה ותסמונת מטבולית תורמות לירידה. מחקרים אחרים הראו שחשיפות סביבתיות, למשל לכימיקלים משבשי הורמונים, פוגעות בייצור הטסטוסטרון גם בתקופה העוברית וגם בחיים הבוגרים. הרגלי חיים שפוגעים בבריאות, כמו עישון, תזונה לקויה ואורח חיים יושבני, קשורים גם בפגיעה בטסטוסטרון ובפוריות הגבר. המחקר לא עסק ישירות בפריון הגבר, אבל זה הולך ביחד. כנראה שישנם גורמים משותפים".
טסטוסטרון מזוהה בדרך כלל עם החשק המיני והתפקוד המיני הגברי, אבל תפקידיו בגוף רחבים בהרבה. ההורמון משתתף בוויסות ייצור תאי הזרע, בניית מסת השריר, שמירה על צפיפות העצם וחילוף החומרים. הוא קשור גם לרמות האנרגיה, למצב הרוח, לצמיחת שיער הגוף ולהתפתחות המאפיינים המיניים הגבריים.
רמות נמוכות של טסטוסטרון עלולות להתבטא בעייפות, ירידה בחשק המיני, הפרעות בזקפה, אובדן מסת שריר, עלייה במסת השומן וירידה בצפיפות העצם. בחלק מהגברים עשויות להופיע גם הפרעות במצב הרוח, קשיי ריכוז וירידה בייצור תאי הזרע. עם זאת, רמת טסטוסטרון בודדת לא מספיקה לצורך אבחנה, ויש לבחון גם את התסמינים, שעת ביצוע הבדיקה וממצאים רפואיים נוספים.
הקשר בין טסטוסטרון לבין המצב הבריאותי פועל בשני הכיוונים. מחלות כרוניות, השמנה, סוכרת והפרעות שינה עלולות להפחית את ייצור ההורמון. מנגד, רמות נמוכות נקשרו להפרעות מטבוליות, לירידה בכוח השרירים ולפגיעה באיכות החיים. עדיין לא תמיד ברור אם רמת הטסטוסטרון הנמוכה היא הגורם לתחלואה, תוצאה שלה או חלק ממעגל שבו שני המצבים מחמירים זה את זה.
אחד ההסברים המרכזיים לירידה הוא העלייה בשיעורי ההשמנה בעולם. רקמת השומן מכילה אנזים שממיר חלק מהטסטוסטרון לאסטרוגן, והצטברות שומן בטני עלולה לשבש את האותות ההורמונליים בין המוח לאשכים. השמנה קשורה גם לעמידות לאינסולין, דלקת כרונית, סוכרת מסוג 2 ותסמונת מטבולית, שכולם עלולים להשפיע על ייצור הטסטוסטרון.
פרופ' לוין העריך שהשמנה ותסמונת מטבולית עשויות להסביר בין רבע למחצית מהירידה שנמצאה. עם זאת, נתוני המחקרים שנכללו בניתוח לא עברו התאמה מלאה למשקל הגוף, ולכן אי אפשר לקבוע בשלב זה איזה חלק מהירידה נובע מהעלייה בשיעורי ההשמנה.
בין הגורמים הנחקרים שאולי משפיעים גם הם על רמות הטסטוסטרון נמצאים גם כימיקלים משבשי מערכת הורמונלית. מדובר בחומרים שעלולים לחקות את פעילותם של הורמונים טבעיים, לחסום אותם או לשנות את ייצורם בגוף. חומרים כאלה עשויים להימצא בחלק ממוצרי הפלסטיק, אריזות המזון, חומרי הדברה, תכשירי טיפוח, חומרי ניקוי ומוצרים ביתיים אחרים.
החשש הוא שחשיפה לחומרים האלה בתקופה העוברית עלולה להשפיע על התפתחות מערכת הרבייה, בעוד שחשיפה במהלך החיים הבוגרים עשויה לפגוע בתפקוד האשכים ובייצור ההורמונים. למרות זאת, המחקרים שבדקו את הקשר בין כימיקלים סביבתיים לרמות הטסטוסטרון הציגו עד כה תוצאות לא אחידות, ולא ניתן לקבוע שחומר מסוים אחראי למגמה שנמצאה.
גם זיהום אוויר והתחממות כדור הארץ נבחנים כגורמים אפשריים. האשכים ממוקמים מחוץ לחלל הגוף משום שייצור תקין של זרע דורש טמפרטורה נמוכה מעט מטמפרטורת הגוף. חשיפה ממושכת לחום, עומסי חום קיצוניים ושינויי אקלים עשויים להשפיע על תפקוד האשכים, אבל הראיות בנוגע להשפעה ארוכת הטווח על רמות הטסטוסטרון עדיין מוגבלות.
אורח החיים המודרני עשוי להשתלב גם הוא בתמונה. ירידה בפעילות הגופנית, שעות ישיבה ממושכות, תזונה עתירת מזון מעובד, עישון, צריכת אלכוהול, מחסור בשינה ולחץ כרוני נקשרו במחקרים שונים לבריאות מטבולית ירודה ולפגיעה במערכת הרבייה. השפעתו של כל גורם בנפרד עשויה להיות מוגבלת, אבל שילובם לאורך שנים עלול להיות משמעותי.