הכלל הראשון הוא שתייה. מים חשובים, אבל בשלשול משמעותי הגוף מאבד גם מלחים. לכן במקרים של יציאות מרובות, במיוחד אצל ילדים וקשישים, עדיף להשתמש בתמיסת החזרת נוזלים שמכילה יחס נכון של מים, מלחים וסוכר. שתייה של כמויות קטנות בתדירות גבוהה עדיפה על כוס גדולה בבת אחת, בעיקר כשיש בחילה. אם יש הקאות, אפשר לתת כפית או לגימה קטנה כל כמה דקות.
בננות ואורז קיבלו מקום של כבוד בטיפול בשלשול, ולא במקרה. הם יחסית קלים לעיכול, יכולים לעזור לייצב את היציאות אצל חלק מהאנשים, ומספקים אנרגיה. אבל הם לא תרופה. אם אדם מסוגל לאכול גם מרק, לחם פשוט, ביצה או עוף, אין סיבה להגביל אותו יתר על המידה. העיקר הוא להימנע ממזון שמגביר תנועתיות או גירוי.
אצל תינוקות וילדים, החשש העיקרי הוא התייבשות. סימני אזהרה הם מיעוט שתן, פה יבש, בכי בלי דמעות, ישנוניות, חולשה, עיניים שקועות, ירידה בערנות או חוסר יכולת לשתות. תינוק צעיר עם שלשול, חום או הקאות צריך הערכה רפואית מהר יותר מילד גדול שנראה חיוני ושותה. אין לתת תרופות נגד שלשול לילדים בלי הנחיה רפואית.
פרוביוטיקה יכולה לעזור בחלק מהמקרים, בעיקר בשלשול הקשור לאנטיביוטיקה או בזיהומים מסוימים, אבל ההשפעה אינה אחידה בין כל התכשירים וכל האנשים. היא אינה מחליפה שתייה, אינה מתאימה לכל מטופל עם דיכוי חיסוני, ולא צריכה לעכב פנייה לרופא כשיש סימני אזהרה. גם כאן, לא כל מוצר מדף הוא פתרון רפואי.
שלשול הוא בדרך כלל אירוע חולף, אבל הוא דורש התנהלות נכונה. לא לצום שעות ארוכות, לא להעמיס מזון שומני, לא לשתות משקאות מתוקים כתחליף לנוזלים, ולא להתעלם מסימני התייבשות. המעי יודע להשתקם, אבל הוא צריך תנאים מתאימים: נוזלים, מלחים, אוכל פשוט וזמן. כשהתמונה חורגת מהרגיל, בדיקה רפואית עדיפה על עוד יום של ניסיונות בבית.