הנקודה הראשונה שחשוב להבין היא שכורכומין נספג באופן מוגבל מאוד בצורתו הטבעית. כדי להתגבר על כך, יצרנים מוסיפים לעיתים פיפרין, החומר הפעיל בפלפל שחור, או משתמשים בננו-פורמולציות, ליפוזומים ושיטות אחרות לשיפור זמינות ביולוגית. מבחינה שיווקית זו נקודת יתרון: יותר חומר פעיל מגיע לדם. מבחינה רפואית זו גם נקודת זהירות: כשמגבירים ספיגה, מגבירים גם פוטנציאל לתופעות לוואי ולאינטראקציות.
אחת הדאגות המרכזיות היא האפשרות להשפעה על קרישת הדם ועל תרופות. כורכומין עשוי להשפיע על פעילות טסיות ועל מסלולים דלקתיים הקשורים בקרישה, אבל עוצמת ההשפעה הקלינית בבני אדם אינה זהה לזו של תרופות מדללות דם. עבור אדם בריא, המשמעות לרוב מוגבלת. מנגד, אצל מי שנוטלים נוגדי קרישה או נוגדי טסיות, כמו קומדין, אפיקסבן, ריברוקסבן, אספירין או קלופידוגרל, תוספת של כורכומין מרוכז מצדיקה זהירות ודיווח לרופא, במיוחד לפני ניתוחים, טיפולי שיניים או פרוצדורות פולשניות. לא מדובר בקביעה שכל מטופל ידמם, אלא בסיכון אפשרי שאסור להתעלם ממנו.
בשנים האחרונות התפרסמו גם דיווחים על פגיעה כבדית הקשורה בתוספי כורכום וכורכומין. במשך שנים נחשב הכורכומין לבטוח יחסית, אבל עם העלייה בשימוש בתכשירים מרוכזים ובעלי ספיגה מוגברת החלו להופיע מקרים של דלקת כבד תרופתית. בחלק מהמקרים תוארה פגיעה הפטוצלולרית, כלומר פגיעה בתאי הכבד עצמם, עם עלייה באנזימי כבד, צהבת, חולשה, בחילות ולעיתים אשפוז. נראה שמדובר באירוע לא שכיח, אך כזה שאי אפשר להתעלם ממנו.
יש גם סוגיית כיס המרה ומערכת העיכול. כורכומין עשוי להשפיע על הפרשת מרה, ולכן אנשים עם אבני מרה סימפטומטיות, חסימה בדרכי מרה או כאבים חוזרים בבטן ימנית עליונה צריכים להיזהר. חלק מהמשתמשים מדווחים על צרבת, שלשול, בחילות או כאבי בטן, בעיקר במינונים גבוהים. אנשים עם אנמיה או חסר ברזל צריכים לזכור שחלק מהפוליפנולים עשויים להשפיע על ספיגת מינרלים, אם כי המשמעות משתנה לפי מינון ותזמון.
הפער הגדול בין תבלין לתוסף הוא המפתח. כורכום באוכל, כחלק מתזונה מגוונת, הוא לא הבעיה עבור רוב האנשים. קפסולה שמכילה מאות מיליגרמים של כורכומין משופר ספיגה, הנלקחת מדי יום עם תרופות קבועות, היא כבר התערבות ביולוגית. מטופל שמגיע לניתוח והוא לא מספר על התוסף עלול להחמיץ מידע חשוב עבור המרדים והמנתח. מטופל עם עלייה באנזימי כבד עלול לעבור בירור ממושך לפני שמישהו ישאל על תוספים.
כורכומין הוא לא "רע". הוא חומר פעיל מעניין, ויש סביבו מחקר רפואי ענף. אבל חומר פעיל הוא בדיוק זה: פעיל. הציבור צריך להפסיק לחשוב שתוסף טבעי הוא תבלין מוגדל. לפעמים ההבדל בין כפית במרק לבין כמוסה מרוכזת הוא ההבדל בין אוכל לבין טיפול שמשפיע על תרופות, כבד וקרישה.