בהודעת המשרדים לא נמסרו פרטים על גילו של החולה, מצבו הרפואי או האזור שבו ככל הנראה נעקץ. מגוריו בתל אביב לא מעידים בהכרח שההדבקה התרחשה בעיר, מאחר שאדם עשוי להיעקץ גם במהלך שהייה באזור אחר ורק בהמשך לפתח תסמינים ולהגיע לבדיקה רפואית.
מקורות ותסמינים
אצל חלק מהנדבקים עלולים להופיע חום, כאבי ראש, חולשה, כאבי שרירים ומפרקים, פריחה, בחילות או שלשולים. במקרים נדירים עלולה להתפתח פגיעה במערכת העצבים, המתבטאת בדלקת קרום המוח, בדלקת מוח, בבלבול, בישנוניות חריגה, בחולשת שרירים או בהפרעה בהכרה. הסיכון למחלה קשה גבוה יותר בקרב מבוגרים ואנשים הסובלים מדיכוי של מערכת החיסון.
למרות המקרה המאומת, עד כה לא נמצאו בבדיקות יתושות הנושאות את הנגיף בעונת 2026. ניטור היתושים מתבצע באמצעות מלכודות המוצבות בנקודות נבחרות, ולכן הוא משמש כלי חשוב לזיהוי מוקדם של אזורי סיכון ולהכוונת פעולות ההדברה. עם זאת, היעדר ממצא במלכודות שנבדקו לא מבטל את הצורך בהתגוננות אישית מפני עקיצות.
אמצעי התגוננות
המשרדים קוראים לתושבים לבדוק חצרות, מרפסות, גגות ושטחים משותפים, ולרוקן מים מדליים, תחתיות עציצים, צמיגים ישנים, חביות, מרזבים סתומים, בריכות נוי וכל כלי אחר שעלול לצבור מים. מומלץ לחזור על הבדיקה לפחות אחת לשבוע, במיוחד לאחר השקיה, ניקוי מרפסת או שימוש בבריכות ילדים.
בשעות החשיכה מומלץ להשתמש בתכשירים דוחי יתושים, להתקין רשתות תקינות על החלונות והפתחים וללבוש בגדים ארוכים ובהירים מחוץ לבית. הפעלת מאוורר המכוון לאזור הישיבה עשויה להקשות על היתושות להגיע אל העור החשוף. תושבים המזהים ריבוי חריג של יתושים או מקור מים עומדים במרחב הציבורי מתבקשים לדווח למוקד 106 של הרשות המקומית.
האחריות לטיפול במפגעי יתושים בשטחים הציבוריים מוטלת על הרשויות המקומיות, אבל במשרדי הבריאות והגנת הסביבה מדגישים שדיווח מהיר של התושבים חיוני לאיתור מוקדי הרבייה. הרשויות יכולות בעקבות הדיווח לנקז מים, לנקות תעלות ומערכות ניקוז, לבצע ניטור ולהפעיל טיפול ממוקד נגד זחלים או יתושים בוגרים.
התרעות פיקוד העורף