המחקר, שפורסם ב-8 ביולי 2026 בכתב העת BMC Medicine, בחן רשומות רפואיות אלקטרוניות של 32,909 מטופלים בוגרים שאושפזו בבית חולים גדול בצפון-מערב אנגליה. החוקרים בדקו באילו מקרים התפתח דיכוי נשימתי - מצב שבו קצב הנשימה יורד לרמה מסוכנת - באמצעות נתוני מדדים חיוניים שנאספו במערכת האלקטרונית ובחינת מקרים שבהם ניתן למטופלים נלוקסון, תרופה המשמשת לביטול מהיר של השפעת אופיואידים במצב של מנת יתר.
לפי המחקר, הסיכון להאטה מסוכנת של הנשימה היה גבוה ביותר מפי שלושה אצל מטופלים שקיבלו פנטניל, לעומת מי שקיבלו קודאין. גם שילוב של כמה תרופות אופיואידיות העלה את הסיכון כמעט פי שלושה, ואוקסיקודון ומורפין נקשרו אף הם לסיכון מוגבר. בהשוואה ישירה למורפין, פנטניל נקשר לסיכון גבוה כמעט פי שניים.
הסיכון עולה גם במינונים בינוניים
המחקר מצא שככל שמינון האופיואידים גבוה יותר, כך עולה הסיכון להאטה מסוכנת של הנשימה. מטופלים שקיבלו מינון יומי השווה ל-120 מיליגרם מורפין או יותר היו בסיכון כפול לעומת מי שקיבלו פחות מ-50 מיליגרם. עם זאת, גם מינונים בינוניים נקשרו לעלייה בסיכון. הסיכון גדל עוד יותר כאשר אופיואידים ניתנו יחד עם תרופות כמו גבאפנטין ופרגבלין, המשמשות בין היתר לטיפול בכאב עצבי.
מי נמצא בסיכון הגבוה ביותר?
בסיכון גבוה במיוחד נמצאו חולים במחלת ריאות חסימתית כרונית, COPD. בקרבם, טיפול בפנטניל נקשר לסיכון גבוה פי ארבעה להאטה מסוכנת של הנשימה. לדברי החוקרים, אנשים הסובלים ממחלות נשימה כרוניות עלולים להיות רגישים במיוחד להשפעתם של אופיואידים חזקים.
החוקרים הסבירו כי פנטניל הוא חומר חזק מאוד, שמגיע במהירות למוח ולכן עלול להאט את הנשימה באופן חד יותר מתרופות אופיואידיות אחרות. גם אוקסיקודון מעורר חשש, בין היתר בשל הקשר שלו למקרי מוות מאופיואידים בצפון אמריקה. לפי המחקר, האטה מסוכנת של הנשימה היא אחד הגורמים המרכזיים למוות ממנת יתר, ורוב המקרים הללו אינם מכוונים.