בעולם שבו תוחלת החיים ממשיכה לעלות בקצב חסר תקדים, נדמה שהשאלה הגדולה כבר אינה כמה שנים נחיה - אלא איך ייראו השנים שנוספו לנו. אם בעבר המחקר והרפואה התמקדו בעיקר בהארכת החיים, כיום יותר ויותר מומחים סבורים שהאתגר האמיתי הוא להפוך את עשרות השנים שאחרי הפרישה לשנים של עצמאות, משמעות ואיכות חיים.
מתוך התפיסה הזו, הושק בשבוע שעבר מכון המחקר הראשון למדעי הגיל החדש, ביוזמת מגדלי הים התיכון ובשיתוף המרכז הרפואי שיבא והמרכז האקדמי לוינסקי-וינגייט. מטרת המכון היא לבחון מהם הגורמים שבאמת משפיעים על איכות החיים בגיל המבוגר. לא רק מצב בריאותי, אלא גם תנועה, תזונה, למידה, קשרים חברתיים, תחושת משמעות וחוסן נפשי.
ברקע עומד שינוי דמוגרפי משמעותי. תוחלת החיים בישראל ממשיכה לעלות, מספר בני ה־65 ומעלה גדל בהתמדה, ופרק החיים שלאחר הפרישה עשוי להימשך שניים ואף שלושה עשורים. למרות זאת, רוב המחקרים והמערכות הציבוריות עדיין עוסקים בעיקר בשאלה כיצד להאריך חיים, ופחות בשאלה כיצד להפוך את השנים הללו לטובות יותר.
אחד המהלכים המרכזיים של המכון יהיה פיתוח "מדד הגיל החדש" - מדד לאומי שייבחן מדי שנה את מוכנות האדם, הקהילה והמדינה לחיים שאחרי הפרישה. המדד לא יסתפק בבחינת מצב בריאותי או כלכלי, אלא ימדוד גם עצמאות, תפקוד, בדידות, קשרים חברתיים, פעילות גופנית, תזונה, למידה, תחושת משמעות ושביעות רצון מהחיים. ד"ר שביט מסביר: "מדד הגיל החדש ייתן לראשונה בישראל תשתית נתונים שתאפשר להבין לא רק כמה זמן אנשים חיים, אלא איך הם חווים את הזמן הזה, ולתרגם את הידע הזה לכלים שמסייעים לאדם, לקהילה ולמדינה להיערך נכון יותר".
המטרה היא לייצר בסיס נתונים שיאפשר לגבש מדיניות ציבורית, לזהות פערים ולהשקיע במניעה ולא רק בטיפול. "לצד ההיבט הבריאותי והחברתי, להזדקנות האוכלוסייה יש גם משמעות כלכלית ומדיניותית רחבה" מסביר שביט, "על רקע ההתרעות בנוגע להיערכות המדינה להזדקנות האוכלוסייה, גובר הצורך בכלים מחקריים שיאפשרו למדוד לא רק תוחלת חיים, אלא גם עצמאות, תפקוד, מניעה, בדידות, משמעות ומוכנות קהילתית".
יתרונו הייחודי של המכון טמון בכך שהוא אינו מסתפק במחקר תיאורטי. פעילותו תתבסס על קהילות הדיירים של מגדלי הים התיכון - אלפי בני ובנות הגיל המבוגר החיים בקהילה פעילה, ותאפשר לחוקרים לבחון בזמן אמת אילו התערבויות באמת משפרות את איכות החיים. החיבור בין מחקר אקדמי לבין "שדה חי" צפוי לספק תובנות שיכולות להשפיע לא רק על עולם המחקר, אלא גם על קובעי המדיניות, מערכת הבריאות והחברה הישראלית כולה.
אם בעבר השאיפה הייתה להוסיף שנים לחיים, נראה שהאתגר הגדול של העשורים הקרובים יהיה להוסיף חיים לשנים. זהו בדיוק השינוי שמבקש מכון המחקר החדש להוביל.
התרעות פיקוד העורף