לפי עדכון כבאות והצלה, הדליפה התגלתה לאחר בדיקות שביצעו לוחמי האש במהלך הטיפול במוקדי השריפה. "זוהתה דליפה של אמוניה מאחד המפעלים", נמסר. בעקבות הממצא התקבלה ההחלטה לפנות את כלל השוהים באזור התעשייה, בעוד הצוותים המשיכו לפעול לטיפול בדליפה ובמוקדי האש. בשלב זה לא נמסר מאיזו מערכת דלפה האמוניה, מה הכמות שהשתחררה לאוויר ומה היו ריכוזי החומר שנמדדו בשטח. נכון לכעת לא נמסר על נפגעים באירוע.
אמוניה היא תרכובת המורכבת מחנקן ומימן. בטמפרטורת החדר היא מופיעה כגז חסר צבע, בעל ריח חריף וצורב המזכיר לעיתים חומרי ניקוי חזקים. אפשר לדחוס אותה ולהפוך אותה לנוזל לצורך אחסון והובלה, ולכן במפעלים היא עשויה להימצא במכלים ובמערכות סגורות הנתונות ללחץ.
השימוש העיקרי באמוניה בעולם הוא בייצור דשנים לחקלאות. החנקן המצוי בה הוא מרכיב חיוני לצמיחת צמחים, ולכן רוב האמוניה המיוצרת בתעשייה מועברת לייצור דשנים ותרכובות חנקן. היא משמשת גם לייצור פלסטיק, תרופות, חומרי הדברה, חומרי נפץ, נייר, גומי ומוצרי ניקוי.
במפעלי מזון, מחסנים ובתי קירור נעשה באמוניה שימוש כחומר קירור. היא יעילה בהעברת חום ומתאימה למערכות קירור תעשייתיות גדולות, בעיקר במפעלים המעבדים או מאחסנים בשר, עופות, מוצרי חלב, דגים ומזון קפוא. האמוניה אמורה לנוע במערכת סגורה, אבל תקלה בצינור, בשסתום, בחיבור או במכל עלולה לגרום לדליפה. במקרה של שריפה קיים גם חשש לפגיעה בצנרת או במכלים בשל החום.
הסכנה העיקרית באמוניה נובעת מהיכולת שלה להתמוסס במהירות במים. גוף האדם מכיל שכבות לחות בעיניים, באף, בפה ובדרכי הנשימה. כשהאמוניה באה במגע עם הלחות הזאת היא יוצרת תמיסה בסיסית וצורבת, העלולה לגרום לנזק כימי לרקמות. הפגיעה יכולה להתחיל בתוך זמן קצר בתחושת צריבה בעיניים ובאף, דמעות, נזלת, שיעול ותחושת מחנק.
ככל שריכוז האמוניה גבוה יותר וככל שהחשיפה ממושכת יותר, כך גדל הסיכון לפגיעה עמוקה. שאיפה של ריכוז גבוה עלולה לגרום לכוויות בלוע ובקנה הנשימה, להתכווצות הסימפונות, לצפצופים, לצרידות ולקוצר נשימה. במקרים קשים עלולה להתפתח בצקת של דרכי הנשימה, שתוביל להיצרות שלהן ולחסימה המסכנת חיים.
בריאות עלול להצטבר נוזל בעקבות הנזק הכימי, תופעה המכונה בצקת ריאות. היא עלולה להתבטא בנשימה מהירה, ירידה ברמת החמצן, כאבים או לחץ בחזה, שיעול קשה ולעיתים פליטת ליחה לבנה או ורדרדה. הפגיעה הריאתית עשויה להמשיך ולהתפתח במשך 18 עד 24 שעות לאחר חשיפה משמעותית, ולכן אדם שסובל מתסמינים לאחר שאיפת אמוניה זקוק להערכה רפואית גם כשהוא כבר התרחק ממקור הדליפה.
המגע עם העיניים עלול לגרום לכאב עז, אודם, דמעות, רגישות לאור וטשטוש ראייה. חשיפה לריכוז גבוה עלולה לפגוע בקרנית ולגרום לכווייה עמוקה, ובמקרים חמורים לנזק קבוע לראייה. לעיתים מלוא הפגיעה בעין מתברר רק לאחר שעות או ימים, ולכן צריבה מתמשכת, כאב או הפרעת ראייה מחייבים בדיקה רפואית דחופה.
אמוניה נוזלית או תמיסה מרוכזת עלולות לגרום לכוויות בעור, לאודם, לשלפוחיות ולנזק עמוק לרקמות. מגע עם אמוניה נוזלית המאוחסנת בטמפרטורה נמוכה מאוד עלול לגרום גם לפגיעת קור. בגדים שנרטבו בחומר עלולים להמשיך לפלוט אדים ולחשוף את האדם ואת המטפלים בו, ולכן יש להסיר אותם בזהירות בהתאם להנחיות צוותי החירום.
הריח החריף משמש בדרך כלל אות אזהרה מוקדם, אבל אין להסתמך עליו כמדד לבטיחות. חשיפה ממושכת עלולה להקהות את חוש הריח, והאדם עלול להפסיק להבחין באמוניה למרות שהיא עדיין נמצאת באוויר. גם עוצמת הריח לא מאפשרת לקבוע מהו ריכוז החומר ומה מידת הסכנה.
ילדים, קשישים, חולי אסתמה ואנשים הסובלים ממחלות ריאה כרוניות עלולים להיות רגישים יותר. אצל ילדים קוטר דרכי הנשימה קטן יותר, ולכן נפיחות קלה יחסית עלולה לגרום להיצרות משמעותית יותר. אנשים הסובלים מאסתמה עלולים לפתח התקף של התכווצות הסימפונות גם בריכוזים נמוכים יותר מאלה הפוגעים באדם בריא.
במקרה של דליפת אמוניה יש לפעול לפי הוראות המשטרה, כבאות והצלה והמשרד להגנת הסביבה. אין להתקרב לאזור כדי לצפות באירוע או לצלם אותו. כשניתנת הוראת פינוי יש לעזוב מיד בכיוון שאליו מנחים הכוחות, ולא לנסות לחזור לעסק או לרכב עד לקבלת אישור שהאזור בטוח.
אדם שנחשף לאדים צריך לצאת במהירות לאוויר נקי בלי לסכן את עצמו. במקרה של מגע בעיניים יש להסיר עדשות מגע, אם ניתן לעשות זאת בקלות, ולשטוף את העיניים במים פושרים במשך 10 עד 15 דקות לפחות. אין לשפשף את העיניים ואין לטפטף תרופות ללא הנחיה רפואית. עור שנחשף לחומר יש לשטוף בכמות גדולה של מים, ולהסיר בגדים ותכשיטים שעלולים להיות מזוהמים.
שיעול מתמשך, צרידות, קוצר נשימה, צפצופים, כאבים בחזה, תחושת חנק, הקאות, כוויות בעור או הפרעה בראייה מחייבים פנייה מיידית לקבלת טיפול רפואי. אין חומר נוגד ייעודי להרעלת אמוניה, והטיפול מבוסס על הפסקת החשיפה, שטיפת החומר, מתן חמצן, טיפול בהתכווצות הסימפונות ותמיכה בדרכי הנשימה במקרים הקשים.
התרעות פיקוד העורף