בין המזונות שנבדקו היו חלב פרה, ביצים, שומשום, בוטנים, אגוזים ושקדים. ממצאי המחקר, שפורסם בכתב העת הבינלאומי אקטה פדיאטריקה, הצביעו על תוצאה עקבית: באף אחד מהילדים לא התפתחה אנפילקסיס ולא נרשמה תגובה אלרגית רב מערכתית בעקבות המגע עם העור.
ב-84% מהחשיפות לא הופיעה תגובה כלל, גם לא באזור שבו הונח המזון האלרגני. בכ-15% מהמקרים נצפתה תגובה מקומית קלה, שהתבטאה בעיקר באודם או בנפיחות באזור המגע. שלושה ילדים בלבד פיתחו תגובה עורית שהשתרעה מעט מעבר לאזור החשיפה, אבל גם אצלם התגובה נותרה מוגבלת לעור וחלפה לאחר קבלת טיפול אנטי-היסטמיני.
החוקרים מצאו שילדים צעירים נטו יותר לפתח תגובה מקומית באזור המגע. שיעור מעט גבוה יותר של תגובות מקומיות נמצא גם בקרב ילדים עם אלרגיה לחלב. למרות ההבדלים האלה, גם בקבוצות שבהן נרשמו יותר תופעות עוריות לא הופיעה אנפילקסיס אצל אף אחד מהנבדקים.
החשש ממגע מקרי במזון אלרגני מוכר היטב למשפחות של ילדים עם אלרגיה למזון. הורים רבים חוששים שגם נגיעה קצרה בשאריות חלב, בוטנים או שומשום על שולחן, במשחק או בידיו של ילד אחר עלולה להוביל בתוך זמן קצר לתגובה מסוכנת. החשש הזה עלול ליצור דריכות מתמדת בבית, במוסדות החינוך, במסעדות ובאירועים חברתיים.
"משפחות רבות חיות בתחושת דריכות מתמדת מתוך חשש שגם מגע אקראי של המזון האלרגני עם העור עלול לגרום לאנפילקסיס", הסבירה ד"ר לחובר-רוט. לדבריה, מספר המחקרים שבחנו עד כה חשיפה עורית היה מצומצם, והנושא לא נבדק באופן רחב שכלל כמה סוגים נפוצים של מזונות אלרגניים.
"המחקר שלנו מראה שבחשיפה לעור שלם, גם בילדים עם אלרגיה מוכחת למזון, הסיכון לכך נמוך ביותר, עד אפסי", אמרה. "הממצאים מאפשרים לנו לתת למשפחות ייעוץ שמבוסס על ראיות מדעיות ולהפחית חששות שאינם נתמכים בנתונים".
לצד הממצאים המרגיעים, החוקרים מבהירים שאין להסיק מהם שמגע או חשיפה למזון אלרגני בטוחים בכל מצב. המחקר בחן מגע קצר ומבוקר עם עור שלם בלבד. הוא לא בדק חשיפה של הפה, העיניים, האף או ריריות אחרות, ולא כלל מגע עם עור פצוע, סדוק או מודלק. במצבים כאלה דרך החדירה לגוף עשויה להיות שונה, ולכן גם רמת הסיכון עלולה להיות אחרת.
הממצאים גם לא משנים את ההמלצות הרפואיות לילדים עם אלרגיה למזון. עליהם להמשיך להימנע מאכילת המזון שאליו הם אלרגיים, להקפיד על מניעת חשיפה דרך הפה ולשאת מזרק אדרנלין במקרים שבהם הדבר הומלץ על ידי הרופא המטפל. גם ההנחיות לצוותי חינוך, בני משפחה ומטפלים בנוגע לזיהוי תגובה אלרגית ולטיפול בה נותרות בעינן.
"החשש ממגע מקרי עם מזון אלרגני מוביל לא פעם לחרדה מתמשכת ולפגיעה באיכות החיים של הילדים ומשפחותיהם", אמרה ד"ר לחובר-רוט. לדבריה, המחקר מצביע על סיכון נמוך מאוד לתגובה משמעותית בעקבות חשיפה אקראית של העור, ולכן ניתן להפחית את החשש ממגע כזה, כל עוד נשמרות ההנחיות הרפואיות המקובלות.
התרעות פיקוד העורף