לא אויב ולא חובה: מה באמת קורה לגוף כשמוותרים על לחם? | ד"ר מאיה רוזמן

רבים מתקשים לדמיין תפריט מאוזן בלי לחם, אבל מבחינה תזונתית הוא לא מוצר חובה. ד"ר מאיה רוזמן מסבירה על החשיבות או אי החשיבות שלו בתפריט היומי - ואילו חלופות יש במזווה

ד"ר מאיה רוזמן צילום: מועצת הצמחים
עקבו אחרינו
לחמים. לא חייב לאכול אותם בתזונה בריאה
לחמים. לא חייב לאכול אותם בתזונה בריאה | צילום: שאטרסטוק

לחם אינו חובה, דגנים מלאים דווקא מומלצים

הקשר שנמצא במחקרים הוא בין צריכת דגנים מלאים לבין בריאות טובה יותר, ולא הוכחה שלחם עצמו הוא הגורם לכך. לכן אי אפשר לקבוע שתפריט עם לחם בריא יותר מתפריט בלעדיו, או להפך.

לכן אפשר בהחלט לבנות תפריט בריא ללא לחם.

מצד שני, זה לא התחושה אצל כולם. יש אנשים שקל להם לאכול כמה פרוסות של לחם בלי להרגיש שובע ממושך. עבורם, החלפת חלק מהלחם בקטניות, קינואה, שיבולת שועל או ארוחה עשירה יותר בחלבון עשויה להתאים יותר.

הבחירה תלויה גם בצרכים האישיים. לחם נוח מאוד לכריכים, לנסיעות ולעבודה, ולעיתים הוא הדרך הפשוטה לשלב ארוחה מסודרת במקום לדלג עליה. אין יתרון בהוצאתו אם התוצאה היא רעב, נשנושים או תפריט שקשה להתמיד בו.

השורה התחתונה

תפריט בריא אינו חייב לכלול לחם, אבל הוא גם אינו נעשה בריא יותר רק מפני שהלחם הוצא ממנו. לחם מלא איכותי יכול להיות מקור נוח לפחמימות ולסיבים ולהשתלב היטב בתפריט. מי שאינו אוהב לחם, אינו שבע ממנו או מרגיש טוב יותר בלעדיו יכול לקבל את כל הרכיבים הדרושים ממזונות אחרים.

הבדיקה החשובה אינה כמה פרוסות לחם אכלנו, אלא מה איכות התפריט כולו: האם הוא מכיל ירקות, קטניות, דגנים מלאים או מקורות פחמימה איכותיים אחרים, חלבון מתאים ושומן איכותי. כלומר, לחם הוא אפשרות. לא חובה, ולא אויב.

תגיות:
גלוטן
/
לחם
/
בריאות
/
לחם מחמצת
פיקוד העורף לוגוהתרעות פיקוד העורף