עצב הוואגוס נחשב לאחד מנתיבי התקשורת המרכזיים בין איברי הגוף למוח. על פי המחקר, האות שמקורו במעי מגביר את הפרשתו של המוליך העצבי אצטילכולין, חומר בעל תפקיד מרכזי בקידוד מידע חדש ובהפיכתו לזיכרון. חשיבותו של האצטילכולין לתפקודי הזיכרון הייתה מוכרת למדענים גם קודם לכן, אך המחקר הנוכחי מצביע לראשונה על כך שפעילות עצבית שמתחילה במערכת העיכול מסוגלת לווסת את הפרשתו בתוך המוח.
אחד הממצאים המרכזיים נוגע להשפעת הערך הקלורי של המזון. עכברים שקיבלו מזונות עשירים בשומן או בסוכר הציגו פעילות מוחית חזקה יותר במסלולים הקשורים לזיכרון, בהשוואה לעכברים שקיבלו תמיסות דומות בטעמן אך דלות קלוריות או נטולות קלוריות. החוקרים הסיקו כי לא רק הטעם או פעולת האכילה עצמה הם שמפעילים את המנגנון, אלא גם הקלוריות שהגוף מקבל מהמזון.
הממצאים אינם מלמדים כי מזון עתיר שומן וסוכר מועיל לזיכרון. להפך, המחקר מצביע גם על הצד המזיק של תזונה לקויה, בעיקר כאשר היא מתחילה בגיל צעיר ונמשכת לאורך זמן. עכברים שניזונו מגיל צעיר מתפריט עשיר בשומן, בסוכר ובמזונות מעובדים מאוד, בהם חטיפים, ממתקים ומשקאות ממותקים, פיתחו פגיעה במסלול העצבי המקשר בין מערכת העיכול למוח.
הפגיעה לא נעלמה גם לאחר שהעכברים הועברו בהמשך לתזונה בריאה יותר. הם המשיכו להציג ביצועים חלשים יותר במבחני זיכרון, ממצא שעשוי להעיד כי לחשיפה ממושכת למזון אולטרה-מעובד בשלב מוקדם של החיים עלולות להיות השלכות ארוכות טווח על תפקוד המוח.
לדברי החוקרים, התוצאות מדגישות את חשיבותה של איכות המזון, ולא רק את תכולת הקלוריות שלו. ארוחה יכולה להפעיל מנגנונים עצביים שתומכים ביצירת זיכרון, אך תזונה כרונית המבוססת על שומן, סוכר ומזון מעובד עלולה לאורך זמן להחליש את אותם מסלולים בדיוק.
המחקר בוצע בעכברים, ולכן עדיין נדרשים מחקרים נוספים כדי לקבוע עד כמה המנגנון פועל באופן דומה גם בבני אדם. עם זאת, הוא מוסיף נדבך חשוב להבנת ציר המעי-מוח ומחזק את ההערכה שלפיה להרגלי התזונה יש השפעה מתמשכת לא רק על חילוף החומרים והמשקל, אלא גם על הזיכרון ועל בריאות המוח.
התרעות פיקוד העורף