המרפס הקדמי נמצא בחלק העליון של הראש, והוא רך יותר מהעצמות סביבו. מותר לגעת בו בעדינות, לחפוף את הראש וללטף. אין צורך לפחד מכל מגע רגיל. פעימה קלה באזור יכולה להיות תקינה, משום שכלי דם וזרימת דם מורגשים דרך הרקמה הרכה.
גם גודל המרפס מעניין הורים. מרפס שנסגר מוקדם מדי או נשאר פתוח זמן רב מאוד עשוי לעיתים להצדיק בירור, אבל לרוב הדבר נבדק במעקב שגרתי אצל רופא הילדים וטיפת חלב. לכן חשוב למדוד היקף ראש בביקורים שגרתיים ולעקוב אחר עקומת הגדילה, לא רק להסתכל על המרפס בעין.
הורים לא צריכים ללחוץ על המרפס, לבדוק אותו כל שעה או להשוות עם תינוקות אחרים. כמו כל סימן בגוף התינוק, הוא מקבל משמעות רק יחד עם מצב כללי, אכילה, חום, ערנות, הקאות, יציאות ושתן.
המרפס הוא לא פגם בראש אלא פתרון ביולוגי חכם. הוא מאפשר למוח לגדול. רוב הזמן הוא פשוט שם, רך, פועם מעט ומלחיץ בעיקר את ההורים. אבל כשהוא שקוע מאוד, בולט בזמן מנוחה או מלווה בתינוק חולה, הוא הופך לסימן שאסור להתעלם ממנו.
התרעות פיקוד העורף