עדיף להתייחס לכמות שאוכלים ולא למספר הפירות, כי חצי מנגו גדול יכול להיות שווה בכמותו למנגו קטן שלם. ומבחינה כמותית, אפשר לתרגם את הסוכר הזה לכארבע כפיות סוכר לבן. אבל רגע, זה לא אומר שמנגו שווה לארבע כפיות סוכר לבן. בפרי השלם הסוכר נמצא בתוך רקמת הפרי, יחד עם מים, סיבים, ויטמינים ופוליפנולים, וגם הלעיסה ומבנה הפרי משפיעים על קצב האכילה והעיכול. בגלל זה פרי שלם לא מתנהג בגוף כמו משקה ממותק, ממתק או סירופ עם אותה כמות בדיוק של סוכר מוסף.
במחקר שהושלם על ידי 48 משתתפים נמצאו בקבוצת המנגו רמות אינסולין נמוכות יותר ושיפור בכמה מדדים של רגישות לאינסולין, אבל בלי שיפור ברמת הסוכר בצום ובלי שינוי במדדי הדלקת שנבדקו. מעניין במיוחד שהמשתתפים אכלו כמות גדולה יחסית של מנגו ולא עלו במשקל. המסקנה הזהירה יותר היא שמנגו שלם לא מתנהג בגוף כמו ממתק, גם אם הוא מתוק כמו ממתק, ושעדיין כדאי להתחשב בכמות, בעיקר אצל מי שרמות הסוכר שלו לא מאוזנות.
התגובה נדירה, אבל מוכרת בעיקר אצל מי שרגיש לצמחים ממשפחת הקשיו או נחשף בעבר לקיסוס רעיל, כי החומרים שקשורים לתגובה נמצאים בעיקר בקליפה ובמוהל הסמוך אליה. מי שאכל בעבר מנגו בלי שום תגובה לא צריך להתחיל לחשוש עכשיו. אבל אם מופיעים גרד, צריבה, נפיחות או פריחה אחרי קילוף מנגו, עדיף להימנע ממגע נוסף ולברר את הסיבה.
התרעות פיקוד העורף