תינוקות צעירים רגישים יותר לזיהומים, ולכן ציוד האכלה צריך להיות נקי מאוד. בקבוק שנשאר בו חלב בטמפרטורת החדר יכול להפוך במהירות למצע להתרבות חיידקים. לכן השלב הראשון והחשוב ביותר הוא שטיפה מייד לאחר השימוש או הפרדה מסודרת עד לשטיפה, פירוק כל חלקי הבקבוק, ניקוי במים וסבון, שימוש במברשת נקייה וייבוש באוויר על משטח נקי.
בחודשים הראשונים, ובעיקר אצל פגים, תינוקות עם מערכת חיסון מוחלשת או תינוקות צעירים מאוד, יש חשיבות רבה יותר לחיטוי לפי הנחיות רפואיות או הנחיות משרד הבריאות המקומי. חיטוי יכול להתבצע בהרתחה, במכשיר ייעודי או בשיטות אחרות המיועדות לכך, כל עוד משתמשים בהן נכון. אבל חיטוי לא מחליף ניקוי. אם נשאר לכלוך או שאריות חלב, החיטוי פחות יעיל.
אחת הטעויות המסוכנות היא השארת תינוק עם בקבוק נתמך ללא השגחה. מעבר לסכנת חנק ושאיפת נוזל, זו גם פגיעה בהרגלי האכלה. תינוק צריך מבוגר שמחזיק אותו, רואה את הקצב שלו ומפסיק כשצריך. האכלה אינה פעולה טכנית של הכנסת חלב לגוף, אלא אינטראקציה בטוחה.
מתי צריך להחליף ציוד? כשיש סדקים, קרעים בפטמה, שינוי צבע, ריח שלא נעלם, עובש, חלקים שחוקים או בקבוק שנפל ונפגע. פטמה קרועה יכולה לשנות את קצב הזרימה ולגרום להשתנקות או בליעת אוויר.
ההמלצה המעשית היא לבנות שגרה פשוטה: מספר בקבוקים סביר, שטיפה מידית, ייבוש נקי, חיטוי בהתאם לגיל ולמצב הרפואי, והימנעות משימוש חוזר בחלב שעמד יותר מדי זמן. היגיינה טובה לא צריכה להיראות כמו פאניקה. היא צריכה להיות קבועה, פשוטה ובטוחה.
סימני אזהרה כלליים שמחייבים תמיד פנייה למיון:
התרעות פיקוד העורף