כ-92% מהיולדות בישראל מתחילות להניק כבר בבית החולים, אך למרות שיעור ההתחלה הגבוה, ההנקה הבלעדית יורדת במהירות כבר במהלך השבועות והחודשים הראשונים לאחר הלידה.
כך עולה ממחקר ישראלי שפורסם בכתב העת Israel Journal of Health Policy Research, אשר מצא כי אף שרוב האימהות מתחילות להניק, רק כ-58% ממשיכות בהנקה בלעדית בגיל חודשיים, וכ-20% בלבד בגיל חצי שנה – הרבה מתחת להמלצות משרד הבריאות וארגון הבריאות העולמי. החוקרים מציינים כי אחד הגורמים המרכזיים להפסקה מוקדמת הוא הקושי בהתמודדות עם אתגרי ההנקה והיעדר תמיכה מקצועית מספקת.
תינוקות סובלים מתופעה הנקראת "קוליק" שמתחילה בדרך כלל בשבועות הראשונים לחייהם ועשויה להימשך עד גיל 3-4 חודשים. התופעה מתרחשת אצל תינוקות בכל העולם ללא קשר להזנה מהנקה או תמ"ל וללא כל קשר לתזונת האם. כאבי הבטן המאפיינים קוליק, מופיעים בדרך כלל בשעות מסוימות של היממה . ההשערה היא ש"קוליק" נגרם בשל חוסר בשלות של המעי הגס שגורם לתגובה של התכווצויות לא רצוניות אשר גורמות לכאב.
שימו לב שגם תינוקות לאימהות באזורים אחרים בעולם שהתזונה שלהן שונה לחלוטין משלנו ואינה כוללת מאכלים או רכיבים שנחשבים בישראל כגורמים ל"גזים", סובלים מתופעה זו. גם בליעת אוויר אינה גורמת לקוליק. תינוקות יונקים אינם בולעים אוויר בזמן היניקה ובכל זאת סובלים מהתופעה. הנקה מפחיתה במקרים רבים את תופעת הקוליק מכיוון שהנקה גורמת להרפיית שרירים הכוללת את הרפיית שרירי המעי ותנוחת ההנקה, עוזרת בחימום מקומי עדין של אזור הבטן, דבר שגם הוא תורם להרפיית השרירים ולהפחתת הכאב.
ארגון הבריאות העולמי וארגונים נוספים ממליצים על הנקה עד גיל שנתיים ויותר בהתאם להחלטת המשפחה. חלב אם מתאים את הרכבו לגיל התינוק ולצרכיו. למשל, חלב אם המייצרת אמא לפג, שונה בהרכב מחלב שמייצרת אם לתינוק שנולד בזמן. סוג החלבון בחלב האם, משתנה בהתאם לצרכי התינוק ואפילו סוג השומן הקיים בחלב, משתנה בהתאם לתזונת האם. גם לאחר גיל שנה, חלב האם מיוצר בהתאמה לצרכים התזונתיים של הפעוט.
חשוב לזכור שהנקה אינה רק 'מזון', אלא ממלאת גם צרכים נוספים של התינוק/פעוט כמו חום, ביטחון, כלי להרגעה ועוד. כל עוד ההנקה מתאימה לאם, לתינוק ולמשפחה, מומלץ להמשיך להניק את התינוק/ פעוט. כמובן שמומלץ בגיל זה, לשלב גם מזונות משלימים מגוונים על מנת למלא אחר הצרכים של הפעוט.
העברת נוגדנים דרך חלב האם שמיוצרים בהתאם לחשיפת האם והתינוק או הפעוט למזהמים שונים, מסייעת גם מעבר לגיל שנה להתמודדות עם זיהומים שונים. הנקה ממושכת תורמת גם לבריאות האם- הפחתה בסיכון לסרטן השד, הפחתת סיכון לסוכרת ועוד.
תינוקות זקוקים לאכילה וקבלת אנרגיה בכל שעות היממה כולל בלילה שכן צרכי האנרגיה שלהם גבוהים ומתרחשים בכל שעות היממה. גם תינוקות הניזונים מבקבוק, מתעוררים ברובם לאכילה בלילה ולעיתים הורים הנותנים תמ"ל, מתפתים להוספת דייסות כדי לנסות למנוע התעוררות בלילה, דבר שלא הוכח כמסייע.
דפוס האכילה של התינוק תלוי בטמפרמנט של הילד. ישנם ילדים שאוכלים כמויות קטנות לעיתים תכופות וישנם ילדים שאוכלים כמויות יותר גדולות לעיתים יותר רחוקות. שני המצבים תקינים. ישנם תינוקות שיונקים בתדירות גבוהה יותר בשעות הערב ("הנקת אשכולות") ולאחר מכן מצליחים לשמור על רווח ממושך יותר בין הארוחות בשעות הלילה ויש תינוקות שאינם אוכלים באופן זה. כל דפוסי האכילה של התינוק, תקינים. לעיתים מומלץ על ידי גורמים שונים להפסיק את ההנקה בלילה, בטענה שהילד אינו זקוק לה. ניתן לבדוק בגיל מעל שנה/18 חודשים, האם ההנקה אינה עונה על צורך תזונתי ולהתאים אותה לצורכי התינוק והמשפחה. זכרו שלהנקה בלילה יש יתרונות נוספים כגון: הפחתת סיכון לתסמונת מוות בעריסה, מתן חום ובטחון לתינוק ועוד.
ניתן לסייע לאם לנוח על ידי הבאת התינוק אל האם, סיוע בהחלפת טיטולים, סיוע במטלות הבית הנוספות או סיוע לטיפול בילדים האחרים במשפחה ועוד. כדאי לשאול את האם, איזה סיוע יתאים לה.
חלב אם מכיל נוגדנים שמתאימים לחשיפה של האם והתינוק לחיידקים ווירוסים. כאשר האם חולה, יש חשיבות לסייע לתינוק להתמודד עם מחלה או להפחית סיכון להדבקה על ידי העברה אקטיבית של נוגדנים באמצעות חלב אם, מהאם לתינוק. יש חשיבות להנקה ישירה בניגוד למתן חלב שאוב שכן באמצעות חלב שאוב, התינוק יקבל רק נוגדנים לחיידקים ווירוסים להם האם נחשפה ואילו בהנקה ישירה, גוף האם, מייצר נוגדנים (באמצעות העברת רוק מפה התינוק לשד האם) גם לוירוסים וחיידקים שאליהם נחשף התינוק. לצד זאת, במקרה של מחלת אם יש להקפיד על שימוש במסכה ואמצעים לחיטוי ידיים בתדירות גבוהה כדי להפחית סכנת הידבקות.
הנקה מוסיפה 500-800 קק"ל ביממה להוצאה הקלורית היומית. הוצאה נוספת זו, מאפשרת לחלק מן האימהות המיניקות לרדת במשקל מהר יותר. אולם, אם שואלים אימהות, האם הנקה אכן סייעה להם לרדת במשקל, נקבל לעיתים תכופות תשובה שלילית. נשים מיניקות לעיתים רעבות יותר ואוכלות יותר במהלך היממה הן בגלל שינויים הורמונליים והן בגלל שהן נמצאות יותר בבית. לעיתים בשל חוסר זמן, נשים אוכלות יותר מזונות שאינם מומלצים ועתירים בשומנים וסוכרים (חטיפים). אכילה משמשת לעיתים גם אמצעי למניעת הירדמות בשעות הלילה. שינויים הורמונליים המתרחשים לאחר הלידה, פוגעים ביכולת לרדת במשקל. אם ברצונך לרדת במשקל, הקפידי על תזונה נבונה ופעילות גופנית והתייעצי עם תזונאית מוסמכת. זכרי, נשים מיניקות רבות, מדווחות על ירידה במשקל רק לאחר שנה מהלידה ומצב זה תקין.
דיכאון לאחר לידה, הינו מצב המושפע מרמות ההורמונים לאחר לידה ומוחמר על ידי עייפות. הנקה, משחררת הורמון בשם אוקסיטוצין, שמשפר את מצב הרוח ומאפשר התמודדות טובה יותר עם הולדת התינוק.
יחד עם זאת, דכאון אחרי לידה מתקיים גם אצל נשים מיניקות ולעיתים מוחמר בשל העייפות וחוסר השינה הקיימים לאחר הלידה ובמיוחד בשבועות הראשונים לאחר הלידה. לעיתים רחוקות ההנקה עשויה לגרום לתחושה לא נעימה ולעצבות (מצב שנקראDMER ) וניתן להתייעץ לגבי התופעה עם יועצת הנקה. השתדלי לנוח במידת האפשר, השתדלי להיעזר בגורמי תמיכה שונים ככל הניתן ובמידה שאת חשה שינויים במצב הרוח, מומלץ להתייעץ עם הרופאים המטפלים, אחיות טיפת חלב וגורמי תמיכה וטיפול שונים. זכרי! דיכאון לאחר הלידה יכול להופיע עד שנה מהלידה וזהו מצב שניתן לטיפול.
נשים רבות הסובלות מפצעים וכאבים בתקופת ההנקה הראשונה, שומעות מסביבתן "שההנקה כואבת בתקופה הראשונה והכאב יחלוף כשהילד יגדל". כאבים בהנקה נגרמים מתנוחה ומחיבור שאינם תקינים או ממבנה הפה של התינוק. הנקה אינה אמורה להיות כואבת אך ניתן בשבועות הראשונים לחוש תחושת משיכה של הפטמה שלעיתים אינה נעימה. במידה ואת סובלת מכאבים בהנקה, מומלץ לפנות בהקדם לייעוץ יועצת הנקה שתעזור לדייק את החיבור של התינוק ובמידת הצורך תפנה לגורמים רפואיים להמשך טיפול.
הנקה תלויה באם ותינוק החדש, היא תלויה הרבה בתדירות ובמשך האכלה, בהיצמדות טובה וריקון מלא של השד. מחקרים מצאו קשר בין חרדה של האם לאחר לידה לבין ירידה בביטחון בהנקה ובביצועי ההנקה. בנוסף, לחץ וחרדה לאחר לידה, נקשרים למסוגלות עצמית פחותה של האם ובשל כך לחוסר הקפדה שלה על הנקה בלעדית. משילוב הנתונים האלה אנחנו יכולים להבין שיש קשר ברור בין לחץ וחרדה לכמות החלב שהאם מייצרת.
אימהות רבות, נתונות ללחץ סביבתי סביב ההנקה. אמירות שונות כגון "הוא לא אוכל מספיק", "החלב שלך לא מספיק מזין", "אם תתני בקבוק הוא ישן בלילה/ יעלה יותר במשקל/ יהיה לך יותר זמן לעצמך" ועוד, מפחיתות פעמים רבות את הביטחון של האם בהנקה והן מהוות מיתוסים שאינם נכונים. מצאי גורמי תמיכה עליהם את סומכת. ניתן להשתתף גם בקבוצות תמיכה בהנקה באזורך, באנשי מקצוע, מניקות נוספות ובני משפחה תומכים. במידת הצורך, פני ליעוץ יועצות הנקה אשר יוכלו לסייע בהתאמת ההנקה לצרכייך ולצורכי התינוק בהתבסס על עובדות.
בדומה לתקופת ההיריון, מומלץ לאם המניקה להפחית את כמות הקפאין אותו היא צורכת לכמות של עד 3-4 מנות ביממה. קפאין בכמות גדולה נמצא בקפה, תה, משקאות אנרגיה כולל משקאות קולה ובשוקולד. קפאין עובר בחלב אם, מצטבר בגוף התינוק וגורם (בדומה להשפעתו בכמות גדולה אצל מבוגרים), לאי שקט אצל התינוק ועוררות יתר.
רפלקס המציצה קיים אצל תינוקות והוא נועד לספק להם את התזונה המתאימה, הרגעה ובטחון. האמצעי המתאים ביותר למילוי הצורך של התינוק במציצה הוא ההנקה שממלאת את כל צרכיו הבסיסיים של התינוק.
משרד הבריאות, ממליץ להרדים תינוקות עם מוצץ להפחתת הסיכון למוות בעריסה לאחר התבססות ההנקה אולם אצל תינוק יונק, ההנקה ממלאת תפקיד זה. מתן מוצץ בשלב מוקדם בחיי התינוק יכולה להשפיע על דפוס היניקה מכיוון שהתינוק לומד שעליו לסגור את פיו במקום לפתוח פה גדול ליניקה יעילה. במידה שניתן מוצץ, חובה להקפיד על חיבור והצמדה מיטביים עם פה פתוח. סיכון נוסף נובע ממתן מוצץ בעת שהתינוק בוכה לאחר הארוחה במחשבה שהבכי נובע מכאבי בטן, עייפות ועוד בעוד שהתינוק עדיין רעב וישמח לקבל מזון נוסף (לצערנו תופעה זו מתרחשת בעיקר אצל תינוקות הניזונים מבקבוק). כדי לסייע לכם להתאים את מתן המוצץ לצרכי התינוק, מומלץ בחודש הראשון לתת לתינוק מוצץ במצבים הבאים- כאשר מחליפים לתינוק טיטול והוא בוכה, בכי בעת הפשטת התינוק למקלחת, בזמן נסיעה במכונית וכאשר האם צריכה להיות בשירותים. בשאר הזמן מומלץ להשתמש בהנקה למילוי צרכי התינוק.
הנקה היא אכן התזונה המיטבית עבור התינוק. אולם לעתים אימהות אינן רוצות, יכולות או שאינן מעדיפות להניק את תינוקן באופן מלא. זכרי שכל כמות של חלב אם וכל הנקה, בין אם התינוק יקבל רק את הקולוסטרום (החלב הראשוני) ובין אם תניקי חלקית או באופן מלא, הנקה וחלב אם תורמים לבריאותך ולבריאות התינוק.
התרעות פיקוד העורף