בשעה 05:00 לפנות בוקר החל בבית החולים בילינסון בפתח תקווה ניתוח להוצאת כליה מגבר ישראלי בן 50, שביקש לתרום כליה לאמו. למרות רצונו, הבדיקות הראו שלא ניתן לבצע את ההשתלה ביניהם. כשעתיים לאחר מכן החל בבית החולים ניקוסיה שבקפריסין ניתוח להוצאת כליה מאישה בת 58, שביקשה לתרום לבעלה. גם במקרה זה לא נמצאה התאמה רפואית ביניהם.
בשעה 09:00 המריאה הכליה מישראל לקפריסין בצידנית ייעודית המיועדת לשימור איברים להשתלה. כשעה לאחר מכן, בטרקלין פרטי בשדה התעופה בלרנקה, נפגשו נציגי שתי המדינות והחליפו את הצידניות שנשאו את הכליות. באותה עת המשיכו הניתוחים גם בישראל. בבית החולים בילינסון הוצאה כליה מאישה ישראלית בת 57 שביקשה לתרום לבעלה, אבל גם ביניהם לא נמצאה התאמה. כלייתה הושתלה באמו של התורם הישראלי, בעוד שהכליה שהגיעה מקפריסין הושתלה בבעלה.
במקביל, הכליה שהוטסה מישראל הושתלה במושתל קפריסאי. כך הושלמה שרשרת השתלות שכללה שלושה זוגות של תורמים ומושתלים, בשתי מדינות שונות, בתיאום שנמשך שעות ספורות בלבד.
תוכנית ההשתלות המוצלבות פועלת בישראל כבר שנים ומנוהלת על ידי המרכז הלאומי להשתלות. במסגרת התוכנית נרשמים זוגות של תורמים ומושתלים שלא נמצאה ביניהם התאמה, ומערכת ממוחשבת מאתרת התאמות אפשריות בין זוגות שונים. כך ניתן לבצע שרשראות השתלה המאפשרות להציל חיים גם במקרים שנראו בתחילה חסרי פתרון.
שיתוף הפעולה בין ישראל לקפריסין מתקיים כבר מספר שנים. כל הזוגות הקפריסאיים שלא נמצאה ביניהם התאמה נרשמים גם במאגר ההצלבות הישראלי, מה שמגדיל את מספר ההתאמות האפשריות ומשפר את סיכויי החולים לקבל השתלת כליה. ד"ר תמר אשכנזי, מנהלת המרכז הלאומי להשתלות, אמרה: "הקדמה הטכנולוגית מאפשרת כיום שיתופי פעולה רפואיים בין מדינות, אבל שיתוף הפעולה עם קפריסין הוא מיוחד במינו. מעבר לקרבה הגיאוגרפית, קיימת בינינו קרבה אישית, מקצועית ואנושית, ובמילה אחת, משפחה".
והוסיפה: "אני קוראת לבני משפחותיהם של חולי כליה: גם אם נאמר לכם שאין התאמה ביניכם, אל תוותרו. הנכונות שלכם לתרום עשויה להציל את יקירכם באמצעות תוכנית ההצלבות. אנחנו מבצעים התאמות כאלה באופן שוטף, ומאפשרים לעוד ועוד חולים להשתחרר מטיפולי הדיאליזה ולזכות בחיים חדשים".
התרעות פיקוד העורף