על פי הודעת משרד הבריאות, הגבר שנפטר פיתח תסמינים באמצע חודש יולי ואושפז לאחר שמצבו הסתבך. במשרד לא מסרו היכן התגורר או מה היה מצבו הרפואי הקודם. החקירה האפידמיולוגית נמשכת בניסיון לזהות את האזור שבו נחשף לעקיצת היתושה הנגועה.
מתחילת עונת הפעילות של קדחת מערב הנילוס אובחנו בישראל עשרה חולים. מרביתם סבלו מחום, פריחה ושינויים במצב ההכרה. שלושה מהחולים עדיין מאושפזים בבתי החולים, ולדברי משרד הבריאות מצבם טוב. החקירות בעניינם נמשכות כדי לאתר מוקדי חשיפה אפשריים ולבדוק אם קיימים באזורי מגוריהם או שהותם ריכוזים של יתושים הנושאים את הנגיף.
במסגרת מערך הניטור הארצי נלכדו בימים האחרונים יתושות שנמצאו נגועות בנגיף קדחת מערב הנילוס בתל אביב-יפו, בטייבה, בטירה, בקלנסווה ובמועצה האזורית לב השרון. היתושות הועברו למעבדות משרד הבריאות, ושם אומתה נוכחות הנגיף. בעקבות הממצאים הנחה המשרד להגנת הסביבה את הרשויות המקומיות להרחיב את פעולות המניעה, הניטור, ההסברה וההדברה.
זהו הדיווח הראשון השנה על לכידת יתושות נגועות במרכז הארץ. מוקדם יותר השנה דווח על יתושות הנושאות את הנגיף בדרום. במשרד להגנת הסביבה מעריכים שמתחילת יוני ועד סוף נובמבר צפויה עלייה בשכיחות היתושות הנגועות, בשל החום, הלחות ומקורות המים העומדים המאפשרים להן להתרבות במהירות.
כך מועבר הנגיף לבני אדם
קדחת מערב הנילוס נגרמת מנגיף המועבר לבני אדם באמצעות עקיצת יתושות שניזונו קודם לכן מעופות נגועים. המחלה לא עוברת בדרך כלל ישירות מאדם לאדם. מרבית הנדבקים לא יפתחו תסמינים כלל, וחלקם יסבלו ממחלת חום קלה הכוללת חולשה, כאבי ראש, כאבי שרירים, פריחה ולעיתים כאבי מפרקים.
במקרים נדירים עלול הנגיף לפגוע במערכת העצבים המרכזית ולגרום לדלקת מוח, דלקת קרום המוח, בלבול, ירידה במצב ההכרה, חולשת שרירים ולעיתים שיתוק. הסיכון למחלה קשה עולה בקרב בני 60 ומעלה, אנשים עם מחלות רקע ומטופלים שמערכת החיסון שלהם מוחלשת. אין כיום חיסון מאושר לבני אדם נגד הנגיף, ואין טיפול תרופתי ייעודי. הטיפול בחולים מתבסס על הקלה בתסמינים, השגחה ומתן טיפול תומך במקרים הקשים.
במשרד הבריאות מדגישים שמקור מרכזי להתרבות יתושים הוא מים עומדים, גם כשמדובר בכמות קטנה שנותרה במשך כמה ימים. הציבור מתבקש לרוקן ולייבש דליים, תחתיות עציצים, צמיגים ישנים, מרזבים סתומים, חביות, בריכות נוי וכל כלי שעלול לצבור מים. מומלץ לבדוק גם חצרות, גגות, מרפסות ומערכות ניקוז שאינן בשימוש קבוע.
להפחתת הסיכון לעקיצות מומלץ להשתמש בתכשירים דוחי יתושים המאושרים לשימוש ובהתאם להוראות היצרן, להתקין רשתות בחלונות ובפתחים וללבוש בגדים ארוכים ובהירים, בעיקר בשעות שבהן פעילות היתושים גוברת. הפעלת מאוורר בבית, במרפסת או בגינה עשויה להקשות על היתושים לעוף ולהתקרב לגוף.
האחריות לטיפול במפגעי יתושים בשטחים הציבוריים מוטלת על הרשויות המקומיות. תושבים המזהים הצטברות מים, ריבוי חריג של יתושים או מפגע תברואי מתבקשים לפנות למוקד 106 של הרשות המקומית. הדיווחים מאפשרים לצוותי ההדברה לאתר במהירות מוקדים פעילים, לדגום את היתושים ולבצע טיפול ממוקד לפני שהאוכלוסייה מתרחבת.
משרד הבריאות והמשרד להגנת הסביבה מסרו שימשיכו לעקוב אחר החולים, לבצע לכידות ובדיקות מעבדה ברחבי הארץ ולהנחות את הרשויות בהתאם לממצאים.
התרעות פיקוד העורף