ויבריו וולניפיקוס הוא חיידק המצוי באופן טבעי בסביבה הימית ובמי חופים חמימים. ריכוזו עולה במיוחד בחודשים החמים, בדרך כלל בין מאי לאוקטובר. הדבקה יכולה להתרחש כשמים המכילים את החיידק באים במגע עם חתך, שפשוף או פצע פתוח, וגם בעקבות אכילת פירות ים נאים או שלא בושלו היטב, בעיקר צדפות.
החיידק האלים לא זר גם לישראל. משרד הבריאות הישראלי מגדיר אותו כחיידק המצוי באופן טבעי במי ים ובחופים וגם בבריכות לגידול דגים, ובעיקר בדגי אמנון, המוכרים בישראל גם בשם מושט. ההדבקה יכולה להתרחש במהלך טיפול בדג, כשסנפיר, עצם או חלק אחר של הדג פוצעים את העור ומאפשרים לחיידק לחדור לגוף.
רק לפני שנתיים פרסם משרד הבריאות בישראל הודעה נוספת בעקבות מקרה שבו מגדל דגים בעמק המעיינות נדבק בוויבריו וולניפיקוס לאחר שנדקר מדג אמנון במהלך עבודתו. המקרה המחיש שגם דקירה שנראית בתחילה שולית עלולה במקרים נדירים להוביל לזיהום משמעותי.
הסיכון מקבל בישראל תשומת לב מיוחדת גם סביב החגים, כשהביקוש לדגים עולה ומשפחות רבות מכינות אותם בבית. משרד הבריאות פרסם בעבר לקראת ראש השנה אזהרה ייעודית מפני ויבריו וולניפיקוס בזמן טיפול בדגים גולמיים. בהנחיות הומלץ לרכוש דגים ממקומות מורשים ולוודא שהדג כבר נוקה מסנפירים, קשקשים וזימים. לאנשים עם מחלות כרוניות, מערכת חיסון מוחלשת או פצעים פתוחים בידיים הומלץ להימנע ממגע ישיר בדגים.
הסכנה אינה בכך שהקשקש עצמו "נגוע" בהכרח. החיידק עשוי להימצא על הדג ובסביבת המים שבה הוא גדל, והקשקש, הסנפיר או העצם עלולים ליצור את הפציעה שדרכה החיידק חודר לעור. משום כך גם פצע זעיר בזמן ניקוי דג עלול להיות משמעותי, בעיקר אצל מי שסובל ממחלות רקע. משרד הבריאות מציין בין קבוצות הסיכון אנשים עם מחלות כרוניות ומערכת חיסון מוחלשת.
גם במקרה של חשיפה למי ים, ההמלצה המרכזית היא לא להיכנס למים עם פצע פתוח. אם בכל זאת הייתה חשיפה, יש לשטוף היטב את האזור. מי שמבחין לאחר מכן באודם שמתרחב, נפיחות, חום מקומי, כאב משמעותי או שינוי בצבע העור מתבקש לפנות במהירות לטיפול רפואי ולציין שהפצע נחשף למי ים או לדג. במקרה של זיהום קשה, מהירות האבחון והטיפול באנטיביוטיקה ובמידת הצורך בניתוח להסרת רקמה נגועה עשויה להיות קריטית.
התרעות פיקוד העורף