באופן טבעי, לכל אדם נושרות שערות מדי יום. השיער עובר מחזור של צמיחה, מנוחה ונשירה, ולכן מציאת שערות במקלחת אינה בהכרח סימן לבעיה. אבל כשהנשירה מתגברת בחדות, כשהשביל מתרחב, כשהקוקו נעשה דק יותר, כשהשיער נשאר בכמויות על הכרית או כשמופיעות קרחות, כדאי לבדוק מה השתנה.
אחת הסיבות השכיחות לנשירה פתאומית היא מצב שנקרא טלוגן אפלוביום, נשירה מפושטת שמופיעה לרוב לאחר אירוע שהעמיס על הגוף. זה יכול להיות חום גבוה, מחלה ויראלית קשה, ניתוח, לידה, סטרס משמעותי, ירידה מהירה במשקל או דיאטה קיצונית. השיער לא נושר בהכרח בזמן האירוע עצמו, אלא כמה שבועות עד חודשים אחריו. לכן אנשים מתקשים לקשר בין מחלה שעברו בחורף לבין נשירה שמופיעה באביב.
במצב הזה הנשירה יכולה להיות מרשימה, אבל ברוב המקרים היא זמנית. הזקיקים לא נהרסים, אלא נכנסים למצב מנוחה מוקדם מהרגיל. כשהגוף מתאושש, השיער חוזר בהדרגה לצמוח, אם כי התהליך דורש סבלנות. שיער גדל לאט, ולכן שיפור אמיתי נראה לעיתים רק אחרי חודשים. מה שלא עוזר הוא להחליף תכשירים מדי שבוע או למשוך את השיער שוב ושוב כדי לבדוק אם "עדיין נושר".
גם בלוטת התריס יכולה להשפיע על השיער. תת פעילות של הבלוטה עלולה לגרום לשיער יבש, שביר ודליל, יחד עם עייפות, רגישות לקור, עצירות ועלייה במשקל. פעילות יתר של בלוטת התריס יכולה לגרום גם היא לנשירה, לעיתים לצד דופק מהיר, ירידה במשקל, רעד, הזעה ועצבנות. בדיקת דם פשוטה יחסית יכולה לזהות את הכיוון, אבל לא כל נשירה מצדיקה בדיקה רחבה אם אין תסמינים נוספים.
שינויים הורמונליים הם גורם מרכזי. אחרי לידה, ירידה באסטרוגן גורמת לנשירה מפושטת שמתחילה לרוב כמה חודשים לאחר הלידה. סביב גיל המעבר, שינוי הורמונלי יכול לתרום לדילול הדרגתי של השיער. אצל נשים עם תסמונת שחלות פוליציסטיות או עודף הורמונים אנדרוגניים, יכולה להופיע נשירה בדפוס דומה להתקרחות גברית, בעיקר באזור הקודקוד והשביל, לצד אקנה, שיעור יתר או מחזור לא סדיר.
אצל גברים, התקרחות תורשתית היא הסיבה השכיחה ביותר לדילול הדרגתי, עם נסיגה במפרצים ודילול בקודקוד. היא יכולה להתחיל כבר בגיל צעיר ולהתקדם באיטיות. גם נשים יכולות לסבול מדילול תורשתי, בדרך כלל בלי נסיגה דרמטית בקו השיער אלא עם התרחבות השביל. הטיפולים קיימים, אבל הם דורשים אבחנה, התמדה וציפיות מציאותיות.
יש גם מצבים שבהם הנשירה אינה מפושטת אלא מקומית. קרחות עגולות יכולות להופיע באלופציה אראטה, מצב אוטואימוני שבו מערכת החיסון תוקפת את זקיקי השיער. גרד, קשקשת, אודם, כאב או אזורים עם שיער שבור יכולים לרמז על זיהום פטרייתי, דלקת בקרקפת או מחלת עור. במקרים כאלה חשוב לפנות לרופא עור, מפני שחלק מהמחלות עלולות לגרום לנזק קבוע אם אינן מטופלות בזמן.
תזונה קיצונית היא גורם שמזלזלים בו. דיאטות דלות מאוד בקלוריות, ירידה מהירה במשקל, חסר בחלבון, חסר באבץ, ברזל או ויטמינים מסוימים יכולים לפגוע בשיער. הגוף מדרג סדרי עדיפויות. כשאין מספיק אנרגיה או חומרי גלם, הוא יעדיף איברים חיוניים על פני צמיחת שיער. לכן נשירה אחרי דיאטה חריפה אינה סימן שהשמפו לא מתאים, אלא שהגוף שילם מחיר.
מתי לפנות לבדיקה בהקדם? כשיש קרחות מקומיות, אודם או כאב בקרקפת, קשקשת קשה, פצעים, גרד משמעותי, נשירה שנמשכת יותר מ-3 עד 6 חודשים, ירידה במשקל, עייפות קשה, חום, שינוי במחזור, שיעור יתר חדש, או נשירה בילדים. גם נשירה שמופיעה אחרי התחלת תרופה חדשה צריכה להוביל להתייעצות.
נשירת שיער פתאומית היא תופעה מלחיצה, אבל לא תמיד סימן לאובדן קבוע. לעיתים היא הדרך של הגוף לומר שהוא עבר עומס, חסר, שינוי הורמונלי או מחלה. טיפול נכון מתחיל בפחות פאניקה ויותר בירור: מה קרה לגוף בחודשים האחרונים, מה חסר לו, ואם הקרקפת עצמה בריאה.
התרעות פיקוד העורף