גם תרופות מסוימות יכולות להעלות אשלגן. בין היתר, תרופות ממשפחת מעכבי ACE, חסמי קולטני אנגיוטנסין, ספירונולקטון ותרופות נוספות עשויות להשפיע על משק האשלגן. אצל רוב המטופלים הן בטוחות ומצילות חיים, אבל לעיתים נדרש מעקב בדיקות דם, במיוחד אם יש מחלת כליות או שילוב תרופות.
היפרקלמיה, עודף אשלגן בדם, יכולה להיות שקטה לחלוטין. לעיתים מופיעים חולשה, נימול, בחילות, דופק לא סדיר או תחושת עילפון, אבל לא תמיד יש אזהרה מוקדמת. לכן אצל מטופלים בסיכון לא מסתמכים על תחושה, אלא על בדיקות דם.
האם צריך להימנע מבננות? לרוב האנשים, ממש לא. בננה מספקת אנרגיה זמינה, סיבים, ויטמין B6 ואשלגן. היא יכולה להיות חלק מארוחת ביניים טובה, במיוחד לפני פעילות גופנית או כחלק מתפריט מאוזן. אבל היא אינה תרופה נגד התכווצויות, ואינה חובה יומית לכל אדם.
הבעיה נפוצה דווקא בשייקים. אדם יכול להכניס לבלנדר שתי בננות, אבוקדו, תרד, תמרים וחלבון, ולקבל משקה שנראה בריא אבל מכיל עומס אשלגן, סוכר וקלוריות. עבור מתאמן בריא זה אולי רק עומס קלורי. עבור חולה כליות זה עלול להיות משמעותי.
מי שקיבל מרופא או דיאטנית הנחיה להגביל אשלגן צריך להתייחס אליה ברצינות ולא להחליט לבד שבננה "טבעית ולכן מותרת". מנגד, אדם בריא לא צריך לפחד מבננה בגלל כותרות מפחידות. ההבדל הוא מצב רפואי, לא הפרי עצמו.
בננה היא אחת הדוגמאות הטובות לכך שתזונה בריאה אינה אחידה לכל בני האדם. מה שמתאים לילד בריא, לספורטאי או לאדם צעיר, לא בהכרח מתאים לחולה כליות מבוגר שנוטל כמה תרופות. הפרי אותו פרי, אבל הגוף שמקבל אותו אינו אותו גוף.
התרעות פיקוד העורף