למה כדאי לאכול עם הקליפה?
הקליפה הסגולה של החציל מכילה אנתוציאנינים, פיגמנטים טבעיים שאחראים לצבע העז ופועלים גם כנוגדי חמצון חזקים. אחד הרכיבים הבולטים שנחקרו בהקשר הזה נקרא Nasunin, והוא נחשב ייחודי ביכולת שלו להגן על קרומי התאים מפני נזק חמצוני.
גם ניסוי בבעלי חיים, שפורסם ב-Journal of Nutritional Biochemistry, הראה שתמצית קליפת החציל הפחיתה משמעותית את רמות הכולסטרול והקטינה נזק חמצוני בכלי הדם.
המשמעות המעשית היא שכדאי להשאיר את הקליפה של החציל, או לפחות חלק מהקליפה במנה שאנחנו אוכלים. אפשר לקלף רק חלקית, בפסים לסירוגין, וכך לשמור על חלק ניכר מהיתרון התזונתי בלי לוותר לגמרי על המרקם המועדף.
ערכים תזונתיים נוספים
מעבר לנוגדי החמצון בקליפה, החציל הוא ירק דל מאוד בקלוריות, כ-20 קלוריות בלבד ל-100 גרם, מה שהופך אותו למאכל ידידותי במיוחד לתפריט דיאטה.
סיבים תזונתיים - החציל מספק גם כמות נאה של סיבים תזונתיים, כ-3 גרם ל-100 גרם, שתורמים לעיכול תקין, לאיזון רמות הסוכר בדם ולתחושת שובע שמחזיקה לאורך זמן.
מינרלים - בין המינרלים הבולטים בחציל אפשר למצוא אשלגן, החיוני לאיזון לחץ הדם ולתפקוד שריר הלב, וכן מנגן ונחושת, שממלאים תפקיד חשוב במטבוליזם ובמערכת נוגדי החמצון של הגוף.
טיגון חציל – ספיגת שומן במקום הראשון
אחת התכונות המוכרות ביותר של חציל היא היכולת שלו לספוג שמן כמו ספוג. במהלך טיגון הוא סופג כמות גדולה מאוד של שמן. כדי ליהנות מהטעם בלי להעמיס על התפריט, כדאי להעדיף שיטות בישול אחרות: צלייה על האש, אפייה בתנור או צריבה קלה עם מברשת שמן דקה, שנותנות תוצאה עשירה בטעם בלי כמות השמן הגדולה של טיגון עמוק. ועוד שיטה מהממת לקבל טעם דמוי מטוגן – אני מצרפת לכם פה בסוף הכתבה.
כמו בני משפחת הסולניים האחרים, גם חציל עלול לגרום לחלק מהאנשים לתחושת רגישות, בעיקר אי נוחות במערכת העיכול כמו נפיחות, גזים או צרבת. קיימים גם דיווחים נדירים על אלרגיה אמיתית לחציל, בעיקר באזורים שבהם הוא נצרך בכמויות גדולות כמו הודו. עם זאת, עבור רוב האנשים אכילת חציל בטוחה לחלוטין ואינה כרוכה בשום סיכון.
ועכשיו המתכון
הנה השיטה לקבלת חציל במרקם מטוגן – אבל כמעט בלי שמן, ועם חלבון איכותי: חציל אפוי בביצה, במרקם מטוגן ועסיסי, כל התבנית המתקבלת מכילה 200 קלוריות בלבד.
המרכיבים
פורסים את החציל לפרוסות של 1 ס"מ. טורפים את הביצה עם השמן ומוסיפים רבע כפית מלח. טובלים את פרוסות החציל בביצה משני צידי הפרוסה ומניחים על נייר אפייה. אופים ב-200 מעלות 25 דקות עד שהחצילים מזהיבים. אפשר לאכול את כל החציל במקום ביצה בארוחת ערב, ואפשר לטבול את פרוסות החציל בחומץ ולשמור במקרר לגיוון סלטים וכריכים.