כאן מסתתרת המלכודת: מינון גבוה של חומצה פולית יכול לשפר את תמונת הדם אצל אדם שסובל מחסר B12, כלומר לתקן חלק מהאנמיה או להפוך אותה לפחות בולטת. הרופא רואה ספירת דם פחות דרמטית, המטופל מרגיש שהכול בסדר, אבל החסר ב־B12 עלול להמשיך לפגוע במערכת העצבים. התסמינים יכולים לכלול נימול בכפות הרגליים והידיים, תחושת שריפה, ירידה בתחושה, חוסר יציבות בהליכה, חולשה, הפרעות זיכרון, בלבול, דכדוך ולעיתים פגיעה נוירולוגית ממושכת.
מי נמצאים בסיכון לחסר B12? טבעונים וצמחונים שאינם משלימים B12, קשישים, אנשים לאחר ניתוחים בריאטריים, מטופלים עם מחלות מעי או צליאק, אנשים עם גסטריטיס אטרופית, מטופלים במטפורמין לאורך זמן, משתמשים כרוניים בתרופות להפחתת חומציות קיבה, ואנשים עם אנמיה לא מוסברת או תסמינים עצביים. אצלם, נטילה עצמאית של חומצה פולית בלי בדיקת B12 עלולה לבלבל את התמונה.
חשוב גם להבדיל בין מינונים. המינון המומלץ לנשים לפני היריון ובתחילתו נקבע מסיבה ברורה, ולעיתים יש צורך במינונים גבוהים יותר לנשים בסיכון גבוה, לפי רופא. זה שונה מאדם מבוגר שנוטל תוסף במינון גבוה במשך חודשים או שנים משום שהוא “טוב לדם”. לא כל מה שמועיל בהיריון מתאים לכל אחד כל הזמן.
גם מזונות מועשרים בחומצה פולית ותוספים במולטי־ויטמינים תורמים לצריכה הכוללת. אדם יכול לא לדעת שהוא מקבל חומצה פולית מכמה מקורות במקביל. ברוב המקרים זה לא יגרום נזק, אבל באוכלוסיות בסיכון לחסר B12 השאלה אינה רק עודף פולאט, אלא מה הוא מסתיר.
האבחון הנכון הוא לא מסובך: בדיקת B12, ספירת דם, ולעיתים חומצה מתילמלונית והומוציסטאין לפי הצורך. אם יש תסמינים עצביים, לא מסתפקים בתיקון אנמיה. מטפלים בחסר B12 במהירות, לעיתים בזריקות, בהתאם לחומרה ולסיבה. ככל שהפגיעה העצבית נמשכת יותר זמן, כך הסיכוי להחלמה מלאה קטן יותר.
התרעות פיקוד העורף