הסקר נערך בקרב סטאז'רים לאחר שסיימו את תקופת ההכשרה. לצד שאלות על ההתמחות שבה הם מעוניינים, הם התבקשו לדרג את חוויית העבודה במחלקות החובה ואת הגורמים המשפיעים על החלטתם המקצועית. משרד הבריאות מבהיר כי המשיבים ביצעו את הסטאז' במתכונתו הקודמת, לפני כניסת הרפורמה החדשה לתוקף.
הפנימית בראש, גריאטריה ואונקולוגיה בתחתית
המקצוע המועדף ביותר בסקר הוא רפואה פנימית, שאותה ציינו 272 מהמשיבים. אחריה נמצאות רפואת ילדים עם 241 משיבים ורפואת משפחה עם 203. במקום הרביעי נמצאת יילוד וגינקולוגיה, עם 169 משיבים, ולאחריה כירורגיה אורתופדית עם 131. הרדמה נבחרה בידי 99 משיבים, פסיכיאטריה בידי 98, ורפואה דחופה בידי 80.
בהמשך הרשימה נמצאות כירורגיה כללית, מחלות עיניים, רדיולוגיה אבחנתית, נוירולוגיה, פסיכיאטריה של הילד והמתבגר, מחלות אף־אוזן־גרון ומקצועות כירורגיים נוספים.
אבל ככל שיורדים בדירוג מתחדד הפער. גריאטריה נבחרה כמסלול המועדף בידי 27 סטאז'רים בלבד, ואונקולוגיה בידי 23. מדובר בפחות מעשירית ממספר המשיבים שבחרו ברפואה פנימית. גם רפואת שיקום, כירורגיית בית החזה, רפואה משפטית, נוירוכירורגיה, רפואה תעסוקתית ובריאות הציבור נמצאות בתחתית הרשימה, עם מספר מצומצם יחסית של משיבים שהגדירו אותן כמסלול המועדף.
הסקר עצמו אינו קובע כי צפוי מחסור במקצוע מסוים, ואינו מציג תחזית כוח אדם. לכן אין להסיק ממנו לבדו שגריאטריה או אונקולוגיה עומדות בהכרח בפני מחסור חדש. הוא כן מצביע על נקודת הפתיחה: בקרב הרופאים שסיימו את הסטאז' ב-2025, מספר המתעניינים במקצועות האלה קטן משמעותית ממספר המעוניינים ברפואה פנימית, ילדים או משפחה.
נשים נמשכות יותר לילדים ולגינקולוגיה, גברים לכירורגיה
הסקר חושף גם פערים בולטים בין נשים לגברים. רפואה פנימית נמצאת גבוה אצל שני המינים, אך שיעור הגברים שבחרו בה גבוה יותר. מנגד, רפואת ילדים בולטת במיוחד בקרב נשים, וכך גם יילוד וגינקולוגיה. במקצועות הכירורגיים המגמה מתהפכת. בכירורגיה אורתופדית, כירורגיה כללית, כירורגיה אורולוגית וכירורגיה פלסטית שיעור הגברים שבחרו בתחום גבוה יותר.
גם ברפואת משפחה נרשמה העדפה גבוהה בקרב נשים, בעוד שבתחומים כמו הרדמה ורפואה דחופה בולט יותר חלקם של הגברים.
פער נוסף נמצא בין בוגרי בתי הספר לרפואה בישראל לבין מי שלמדו בחו"ל. בקרב בוגרי חו"ל, רפואה פנימית בולטת במיוחד, בעוד שבקרב בוגרי ישראל בולטת מאוד רפואת הילדים. גם יילוד וגינקולוגיה זוכה לשיעור גבוה משמעותית בקרב בוגרי ישראל. לעומת זאת, רפואת משפחה נמצאת גבוה בשתי הקבוצות. גם בתחומים כמו מחלות עיניים, מחלות אף־אוזן־גרון ופסיכיאטריה של הילד והמתבגר קיימים הבדלים בין שתי אוכלוסיות הבוגרים.
מה באמת חשוב לרופאים הצעירים? קודם כול עניין
הסקר ביקש להבין לא רק באיזה מקצוע הסטאז'רים מעוניינים, אלא גם מה עומד מאחורי הבחירה.
80.4% מהמשיבים ציינו עניין במקצוע כאחד הגורמים המרכזיים בבחירת ההתמחות. זהו בפער הגורם השכיח ביותר. 58.6% ציינו את האתגר במקצוע, 51% את יכולת ההשתכרות העתידית, ו-49.8% את שביעות הרצון שלהם מסבב הסטאז' במחלקה. 35.1% ציינו את תנאי העבודה בזמן ההתמחות ולאחריה, 28.5% מנטור שקיבלו ממנו השראה, 22.2% ניסיון קודם ו-18.4% רקע משפחתי. לעומת זאת, השכר בתקופת ההתמחות עצמה נבחר כאחד הגורמים בידי 16.8% בלבד. צורך לאומי במקצוע מסוים זכה ל-12.3%, ורקע בריאותי אישי ל-7.8%.
גם כאשר הסטאז'רים התבקשו לדרג את חשיבות הגורמים, העניין נותר במקום הראשון עם ציון ממוצע של 4.4 מתוך 5. אחריו הגיע האתגר במקצוע עם 3.3, שביעות הרצון מהסטאז' במחלקה עם 3.0 ויכולת ההשתכרות העתידית עם 2.8. השכר בתקופת ההתמחות עצמה דורג אחרון מבין הגורמים, עם ציון ממוצע של 2.0.
כשנבדק רק הגורם שהוצב במקום הראשון, הפער אפילו חד יותר: 57.7% בחרו בעניין במקצוע. 14.1% לא השיבו לשאלה, 8.4% בחרו באתגר המקצועי ו-6.2% בשביעות הרצון שחוו בסבב הסטאז' במחלקה. יכולת ההשתכרות העתידית הייתה הגורם הראשון אצל 2.8% בלבד.
הבחירה בבית החולים אינה מקרית
הסקר בחן גם באיזה אזור בארץ מעוניינים הסטאז'רים להתמחות. הנתונים מצביעים על משיכה גבוהה יותר למרכז הארץ ולמרכזים הרפואיים הגדולים, לצד ביקוש נמוך יותר בחלק מהאזורים המרוחקים. הפער הזה מתחבר לאתגר רחב יותר של מערכת הבריאות: לא רק משיכת רופאים למקצועות מסוימים, אלא גם פיזורם בין אזורי הארץ ובין בתי החולים.
בהשוואה בין בתי החולים, המרכז הרפואי זיו בצפת בולט בצמרת בכל ארבע מחלקות החובה שנבדקו. שביעות הרצון של הסטאז'רים עמדה שם על 91% במלר"ד, 90% במחלקות הילדים, 86% בפנימית ו-84% בכירורגיה – הנתונים הגבוהים ביותר שנרשמו בסקר בכל אחת מהמחלקות. בקרב מרכזי-העל, איכילוב מציג את התוצאות העקביות ביותר. בבית החולים נרשמו 82% שביעות רצון בפנימית, 83% במלר"ד ו-54% בכירורגיה – הנתון הגבוה ביותר בקבוצת מרכזי-העל בשלוש מתוך ארבע המחלקות.
גם מאיר בכפר סבא בלט עם 82% בפנימית ו-60% בכירורגיה. שיבא, המרכז הרפואי הגדול בישראל, לא הוביל באף אחת מארבע המחלקות. שביעות הרצון בו עמדה על 74% בפנימית, 70% בילדים, 65% במלר"ד ו-49% בכירורגיה. במלר"ד, הנתון של שיבא זהה לזה של סורוקה – והשניים מדורגים בתחתית קבוצת מרכזי-העל.
בקצה השני של הדירוג התמונה משתנה ממחלקה למחלקה. בפנימית, הדסה קיבלה את הציון הנמוך ביותר מבין מרכזי-העל – 71%. בכירורגיה, בילינסון דורג אחרון עם 33% בלבד. לעומת זאת, במחלקות הילדים בבית החולים שניידר דווקא ניצב בראש הקבוצה עם 76%, לפני איכילוב עם 75% והדסה עם 72%.
גם בקרב בתי החולים הבינוניים נרשמו פערים. בני ציון הוביל בכירורגיה, ואילו בעמק נרשמו הציונים הגבוהים ביותר בקבוצה בפנימית ובמלר"ד. במחלקות הילדים בני ציון וקפלן חולקים את המקום הראשון. מנגד, ברזילי דורג נמוך עם 58% בפנימית ו-39% בכירורגיה, ובהלל יפה נרשמו 36% בלבד בכירורגיה. בקבוצת בתי החולים הקטנים, זיו אינו היחיד שמציג ציונים גבוהים. גם אסותא אשדוד בלט עם 87% שביעות רצון בילדים, 86% במלר"ד ו-76% בפנימית.
התרעות פיקוד העורף