היפריקום מפעיל בעוצמה מערכות אנזימתיות בכבד ובמעי, בעיקר CYP3A4, וגם מערכות נשאים כמו P-glycoprotein. במילים פשוטות, הוא גורם לגוף לפרק ולפנות תרופות מהר יותר. התוצאה עלולה להיות ירידה ברמת התרופה בדם, עד כדי אובדן יעילות. זה נשמע טכני, אבל המשמעות יכולה להיות דרמטית: גלולה למניעת הריון עלולה להיות פחות יעילה, טיפול למניעת דחיית איבר מושתל עלול להיחלש, תרופות נגד נגיפים, תרופות אונקולוגיות, תרופות לאפילפסיה ונוגדי קרישה עלולים שלא להגיע לרמה הטיפולית הדרושה.
היפריקום עלול גם לגרום תופעות לוואי בפני עצמו: רגישות לשמש, כאבי ראש, סחרחורת, יובש בפה, הפרעות עיכול, אי שקט ונדודי שינה. אצל אנשים עם הפרעה דו קוטבית, חומרים בעלי השפעה על מצב הרוח עלולים לעורר מעבר למצב מאני או היפומאני. לכן שימוש עצמאי בצמח לצורך טיפול במצב נפשי הוא לא תחליף לאבחון.
הבעיה הציבורית היא שאנשים רבים אינם מספרים לרופא שהם נוטלים היפריקום. הם מדווחים על תרופות מרשם, אבל לא על "כמוסת צמחים". מבחינת הכבד, אין הבחנה כזו. חומר פעיל הוא חומר פעיל, בין אם הוא הגיע מבית מרקחת, מחנות טבע או מאתר באינטרנט. מי שנוטל תרופות קבועות צריך להתייחס להיפריקום כמו לתרופה לכל דבר.
מי שלא נוטל תרופות, סובל מדכדוך קל ומעוניין בתוסף, עדיין צריך להתייעץ, במיוחד אם יש אבחנה פסיכיאטרית ברקע. מי שנוטל תרופה אחת או יותר, ובייחוד נוגדי דיכאון, גלולות, תרופות לדחיית שתלים, נוגדי קרישה, תרופות לסרטן, לאפילפסיה או לנגיפים, לא צריך להתחיל היפריקום בלי אישור רפואי. הצמח הזה הוא לא תמים. הוא פשוט יודע להתחפש היטב לתוסף שקט.
התרעות פיקוד העורף