עבור רוב האנשים, סולפיטים במינון המקובל אינם גורמים תסמינים משמעותיים. אבל אצל חלק מחולי האסתמה ואנשים עם רגישות ספציפית, הם עלולים לגרום תגובה נשימתית. התגובה יכולה לכלול שיעול, לחץ בחזה, צפצופים, קוצר נשימה ולעיתים החמרה של התקף אסתמה. לא מדובר באלרגיה קלאסית אצל כולם, אלא בתגובה של דרכי הנשימה לחומר מגרה.
הסיכון אינו אחיד. יש חולי אסתמה שאוכלים פירות יבשים ללא כל בעיה, ויש כאלה שמגיבים אפילו לכמות קטנה. מי שכבר שם לב שהתקפי שיעול או צפצופים מופיעים אחרי יין, משמשים מיובשים או פירות יבשים צבעוניים, צריך להתייחס לכך ברצינות ולשוחח עם רופא.
חשוב לקרוא תוויות. ברשימת הרכיבים יכולים להופיע סולפיטים, גופרית דו חמצנית, חומרים משמרים ממשפחת E220 עד E228 או ניסוחים דומים. פירות יבשים אורגניים או כאלה שלא עברו טיפול בגופרית יהיו לעיתים כהים יותר, פחות מבריקים ולעיתים גם בעלי מרקם שונה. המראה הפחות מושלם שלהם עשוי דווקא להיות סימן לפחות עיבוד.
פירות יבשים יכולים לגרום גם תסמיני עיכול. הם עשירים בסיבים ובסוכרים מסוימים, ולעיתים גורמים נפיחות, גזים או שלשול, בעיקר כשאוכלים מהם הרבה בבת אחת. זה בולט במיוחד בשזיפים מיובשים, שבהם יש גם סורביטול, חומר בעל השפעה משלשלת.
אצל ילדים, פירות יבשים דורשים תשומת לב נוספת. הם דביקים ועלולים להידבק לשיניים, להעלות סיכון לעששת אם נאכלים לעיתים קרובות, וחלקם עלולים להיות קשים ללעיסה. לילדים צעירים יש לחתוך בהתאם לגיל, להימנע מחתיכות קשות או גדולות, ולהקפיד על צחצוח שיניים.
מי שסובל מאסתמה צריך לשים לב לקשר בין מזון לתסמינים. אם מופיע קוצר נשימה לאחר אכילת פירות יבשים, יש להשתמש בטיפול לפי תוכנית האסתמה האישית ולפנות לייעוץ רפואי אם התגובה משמעותית או חוזרת. אם יש קושי נשימה חמור, כחלון, חולשה או החמרה מהירה, מדובר במצב חירום.
בסופו של דבר, שקית פירות יבשים אינה אויב. אבל הצבע הזרחני צריך להזכיר לנו לשאול איך הוא נשמר. לפעמים דווקא הפרי הכהה והפחות מושלם הוא הבחירה הפשוטה והבטוחה יותר.
התרעות פיקוד העורף