כ-80%-85% ממשקל הדבש הם סוכרים, בעיקר פרוקטוז וגלוקוז, והשאר בעיקר מים וכמויות קטנות מאוד של חומצות אורגניות, אנזימים, מינרלים ופוליפנולים. הסוכר העיקרי בדבש הוא בדרך כלל פרוקטוז, ולצידו כמות גדולה של גלוקוז. היחס ביניהם משתנה בין סוגי הדבש.
פרוקטוז ושומן בבטן
לפרוקטוז יש מסלול עיבוד שונה מגלוקוז, והוא עובר במידה רבה דרך הכבד. כאשר צורכים כמויות גדולות של פרוקטוז, בייחוד במסגרת עודף קלורי ובמשקאות ממותקים, הוא יכול להגביר את יצירת השומן בכבד, להעלות טריגליצרידים - ובמחקרים מסוימים אף נמצא קשר לעלייה בשומן הבטני.
החומרים הבריאותיים בדבש
בדבש קיימים פוליפנולים, חומצות פנוליות, אנזימים, חומצות אורגניות וכמויות קטנות של מינרלים. דבשים כהים נוטים לעיתים להכיל יותר תרכובות נוגדות חמצון מדבשים בהירים, אבל ההבדלים משתנים מאוד לפי מקור הצוף, אזור הגידול והעיבוד.
אילו סוגי דבש קיימים?
בסופו של דבר כל סוגי הדבש הם בעיקר סוכר, ולכן ההבדלים ביניהם קטנים יחסית לעומת ההשפעה של הכמות שאוכלים. כלומר, אם לבחור לפי בריאות בלבד - אין מנצח ברור. אפשר לבחור לפי טעם, ארומה ומרקם, ולזכור שהבדל של כפית אחת בכמות חשוב בדרך כלל יותר מהשאלה אם זה דבש הדרים או פרחי בר.
דבש מזויף - עדיף לא להסתכן
דבש הוא אחד המזונות שבהם קיימת בעולם בעיה מוכרת של זיוף כלכלי. הזיוף יכול להתבצע באמצעות הוספת סירופים זולים יותר שמקורם למשל בתירס, באורז, בקנה סוכר או בסלק סוכר, תוך שיווק המוצר כאילו הוא דבש טהור.
הבעיה היא שלא תמיד אפשר לזהות זיוף לפי הטעם, הצבע או המרקם בלבד. לפעמים נדרשות בדיקות מעבדה מתקדמות כדי להבחין בין דבש אמיתי לדבש שנוספו אליו סירופים. לכן עדיף לקנות דבש מיצרן או משווק מוכר, באריזה סגורה ומסומנת, ולא להסתמך רק על מראה "טבעי" או על טענות שיווקיות.