בין המסקנות שעולות מהמחקר בולט הצורך להסתכל על הבריאות בגיל המבוגר בקרב חברי הקהילה הלהט"בית בצורה רחבה. לא רק על מחלות ותרופות, אלא גם על בדידות, מצב נפשי, קשרים חברתיים ומערכות התמיכה של האדם. לפעמים אדם יכול להיראות בריא לחלוטין מבחינה רפואית, עם תיק רפואי כמעט נקי וללא מגבלה משמעותית, ובכל זאת להתמודד עם דיכאון, בדידות או היעדר תמיכה, מצבים שלא תמיד נראים מייד בתיק הרפואי, אבל יכולים להשפיע מאוד על ההתנהלות היום-יומית ועל הבריאות ואיכות החיים לאורך זמן.
כמו כן הוסיפו: "כשמדברים על בריאותם של להט"בים בגיל הזקנה, חשוב לזכור שמדובר באוכלוסייה מגוונת ולא בקבוצה אחת אחידה", מסבירים עורכי המחקר. "מחקרים מהעולם מראים דפוסים שונים של בריאות ותחלואה בקרב לסביות, הומואים, ביסקסואלים ואנשים טרנסג'נדרים ומגווני מגדר. לצד ההבדלים, יש כמה אתגרים שחוזרים בספרות, ובהם בידוד חברתי ובדידות, מצוקה נפשית, ובחלק מהקבוצות גם יותר תחלואה כרונית, שבריריות ומגבלה תפקודית".
המחקר זיהה כמה סוגי חסמים במפגש של להט"בים מבוגרים עם מערכת הבריאות. כאמור, יותר מרבע מהמשתתפים סברו שרופא/ת המשפחה שלהם אינם יודעים על הנטייה המינית או הזהות המגדרית שלהם, והשיעור היה גבוה יותר בקבוצות הגיל המבוגרות. כמעט תמיד המטופלים עצמם היו אלה שיזמו את שיתוף המידע. בנוסף, רק חלק מהמשתתפים הכירו את שירותי הבריאות הייעודיים שכבר קיימים לקהילה, וההיכרות הייתה נמוכה במיוחד בגילים המבוגרים יותר.
"ממצא מטריד היה שיעור לא מבוטל של משתתפים טרנסג'נדרים ומגווני מגדר שדיווחו על חוויות של אפליה או פגיעה מצד מערכת הבריאות לאורך חייהם. חוויות כאלה יכולות ללוות אדם גם במפגשים עתידיים עם מערכת הבריאות ולהשפיע על מידת האמון במערכת ועל האופן שבו אנשים פונים לקבלת טיפול רפואי", ציינו החוקרים.
בכנס היום יושם דגש כיצד מצבי שגרה וחירום משפיעים על הזקנים באופן מיוחד, כמו גם על אלו שעוסקים בטיפול בהם. הכנס מהווה מקום מפגש ובמה לאנשי המחקר והאקדמיה המציגים את מיטב ההישגים המדעיים, לקובעי המדיניות הפועלים להרחבת ההתייחסות הלאומית ולאנשי השדה הנושאים בעול הישיר והמעשי בטיפול, בליווי ובסיוע לזקנים.