פרופסור בכיר קובע: זה הגורם שמסכן את הלב יותר מכולם

מחלות לב וכלי דם הן גורם תמותה מוביל בעולם המערבי ובישראל. בכל שנה, אלפי בני אדם לוקים באירועי לב, עוברים צנתורים או נאלצים לשנות את חייהם מקצה לקצה בעקבות פגיעה בשריר הלב. בעבר הרחוק נהוג היה לחשוב שמחלות לב הן בעיקר גזירת גורל – תוצר של היסטוריה משפחתית וגנטיקה שלא ניתן לשנות, אולם בעשורים האחרונים הרפואה המודרנית מוכיחה שוב ושוב כי המציאות מורכבת הרבה יותר.

עישון סיגריות- נזק מיידי

"כשאנחנו מדברים על פגיעה ישירה, מהירה ובלתי מתפשרת על אברי גוף ולא רק מערכת הלב וכלי דם, עישון ניצב בראש הרשימה", מציין פרופ' אריאל רוגין, מנהל מערך הלב ב"הלל יפה". "למרות התמונות המרתיעות על גבי קופסאות הסיגריות ועשרות שנים של קמפיינים נרחבים להעלאת המודעות לנזקי העישון, מדובר באחד מגורמי הסיכון המשמעותיים ביותר להתקפי לב בגיל צעיר. העישון פוגע במערכות גוף שונות, נקשר לסוגי סרטן שכיחים, גורם לנזק בלתי הפיך לריאות, ליותר אירועים מוחיים וכן פוגע בשיניים ובעור". הנתונים בישראל מציגים תמונת מצב מדאיגה במיוחד: על פי דו"ח משרד הבריאות, 23.1% מהאוכלוסייה הבוגרת בישראל מעשנים! כמעט 1 מכל 4 ישראלים. הנתון גבוה משמעותית בקרב גברים (כ-34%) וכן במגזר הערבי. העישון אחראי לכ- 12,400 מקרי מוות בשנה בישראל, והנתון המפתיע עוד יותר הוא שכ- 900 מתוכם מתים כתוצאה מעישון פסיבי.

"השפעת העישון על הלב אינה הדרגתית – היא ישירה ומיידית. בכל שאיפה של עשן סיגריה חודרים לגוף חומרים כימיים רעילים, ובהם ניקוטין ופחמן חד-חמצני. חומרים אלו נספגים בדם ופוגעים באופן ישיר בשכבה הפנימית העדינה של כלי הדם, שכבת האנדותל, דבר הגורם להם לאבד מתפקודם וגמישותם ולהפוך לנוקשים וצרים. הפחמן החד-חמצני תופס את מקומו של החמצן בכדוריות הדם האדומות, כך שהלב מקבל פחות חמצן בדיוק כשהוא מתאמץ יותר", מסביר פרופ' רוגין.

"הניקוטין מפעיל את מערכת העצבים הסימפתטית, וכתגובה יש לנו עלייה בקצב הלב ובלחץ הדם. במקביל יש קרישיות יתר. העישון הופך את טסיות הדם ל"דביקות" יותר, מה שמעלה משמעותית את הסיכון להיווצרות קריש דם פתאומי אשר עלול לחסום עורק כלילי ולגרום להתקף לב חריף." פרופ' רוגין מדגיש כי יש בהחלט חדשות מעודדות: "הפסקת עישון מניבה תוצאות מהירות. תוך שנה אחת בלבד מרגע הפסקת העישון, הסיכון ללקות במחלת לב פוחת בחצי, ותוך 15 שנים הוא משתווה כמעט לזה של אדם שמעולם לא עישן. נתונים דומים קיימים גם בסיכון לממאירות".

השמנה ואורח חיים יושבני

אם העישון הוא תקיפה חריפה של כלי הדם, הרי שהשמנה היא תהליך שחיקה ממושך ואיטי אשר מכביד על כל מערכות הגוף. בעשורים האחרונים, עם העלייה בצריכת מזון מעובד וירידה בפעילות גופנית, השמנת יתר הפכה למגפה עולמית.

בישראל, על פי נתוני משרד הבריאות והלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, למעלה מחצי מהאוכלוסייה מתמודדת עם הבעיה- בין 50% ל-60% מהמבוגרים בישראל סובלים מעודף משקל או מהשמנת יתר (BMI  של 30 ומעלה). בחלוקה מגדרית, כ-55% מהגברים וכ-43% מהנשים בישראל נמצאים מעל למשקל התקין.

ישנן מספר סיבות לעלייה בבעיות לב בהקשר של השמנה:

גנטיקה והיסטוריה משפחתית: הקלפים שחולקו לנו והיכולת לשחק איתם

רבים מאיתנו מכירים משפחות שבהן נדמה כי מחלות הלב עוברות בירושה מדור לדור. סבא שעבר אירוע לב בגיל צעיר, אבא שעבר ניתוח מעקפים ואחים שסובלים מכולסטרול גבוה מגיל צעיר. הגנטיקה אכן משחקת תפקיד חשוב ובלתי ניתן להתעלמות בקביעת הסיכון שלנו לאירוע לב. הגנים שקיבלנו מהורינו קובעים את "תוכנת ההפעלה" של הגוף בתחומים שונים, כגון פירוק שומנים- משפיעים על האופן שבו הגוף שלנו מייצר ומפרק כולסטרול.

ישנם מצבים גנטיים ספציפיים, כמו "היפרכולסטרולמיה משפחתית", שבהם פגם גנטי גורם לרמות כולסטרול גבוהות במיוחד כבר מלידה. הגנים משפיעים על מידת האלסטיות הטבעית של כלי הדם ועל הנטייה של הגוף לפתח דלקות או לאזן את לחץ הדם בכליות.

היסטוריה משפחתית נחשבת למשמעותיות במיוחד אם קרוב משפחה מדרגה ראשונה (אבא או אח) לקה במחלת לב לפני גיל 45 או קרובת משפחה (אימא או אחות) לפני גיל 55.

אך כאן מגיע הנתון החשוב ביותר שהרפואה המודרנית מדגישה. מחקרים רחבי היקף הראו כי גם בקרב אנשים עם סיכון גנטי גבוה במיוחד למחלות לב, שמירה על אורח חיים בריא (אי עישון, תזונה נכונה ופעילות גופנית) מסוגלת להפחית את הסיכון להתקף לב בכ- 50%.

מי משפיע יותר?

כאשר מנסים לענות על השאלה "מה משפיע יותר", התשובה אינה חד-משמעית משום שהגורמים הללו אינם פועלים בבידוד. הם משפיעים ומעצימים זה על זה בצורה מסוכנת. אדם מעשן שיש לו גם נטייה גנטית לכולסטרול גבוה וגם סובל מהשמנה אינו רק מחבר את הסיכונים יחד– הוא מכפיל אותם.

מבחינת עוצמת הנזק המיידי לאדם הבודד, העישון הוא המשפיע והמסוכן ביותר בטווח הקצר. הוא יכול לגרום לאדם צעיר ובריא כביכול ללקות בהתקף לב. השמנת יתר היא המשפיעה ביותר בטווח הארוך ברמת האוכלוסייה, שכן פוגעת בלמעלה ממחצית מאזרחי המדינה ומחוללת שרשרת של מחלות נלוות. גנטיקה היא הרקע– היא קובעת כמה הגוף שלנו יהיה רגיש או עמיד לנזקי העישון, ההשמנה וגורמי הסיכון הנוספים, כגון סוכרת, יתר לחץ דם ורמת כולסטרול גבוהה.

הלב נמצא בידיים שלכם

המסר העולה מהמחקרים הרפואיים הוא מסר של תקווה וכוח. אנחנו לא יכולים לבחור את ההורים שלנו או את המטען הגנטי שקיבלנו בלידה, אך יש לנו שליטה מלאה על מה שאנחנו מכניסים לפה ועל ההחלטה האם להדליק את הסיגריה הבאה. השמנה ועישון הם גורמי סיכון הניתנים לשינוי.

המשמעות היא שגם אם הגנטיקה המשפחתית שלכם מציבה אתכם בסיכון גבוה, הבחירה באורח חיים בריא יכולה לשנות את גורלכם הבריאותי. שינוי תזונתי והשלה של אפילו 5% עד 10% ממשקל הגוף יכולים להפחית בצורה דרמטית את לחץ הדם, לשפר את איזון הסוכר ולהוריד עומס משריר הלב. תזונה ים תיכונית לצד פעילות גופנית קבועה של כ- 150 דקות בשבוע והימנעות מוחלטת מעישון הן התרופות הטובות ביותר שיש לרפואה להציע.