איך אתם נושמים?
במסגרת המחקר ניתחו החוקרים הקלטות מוח פולשניות של 16 בני אדם שעברו ניטור קליני בשל אפילפסיה עמידה לטיפול. הפעילות החשמלית שנמדדה ישירות מתוך המוח הושוותה במקביל לדפוסי הנשימה של המשתתפים, באמצעות מדידת זרימת האוויר דרך האף וכן תנועות בית החזה והבטן.
במקום להתייחס לנשימה רק כאל קצב קבוע, החוקרים בחנו כל נשימה בנפרד. הם ייצגו את השאיפה והנשיפה כמעין גל, והשוו את צורתו לדפוס הפעילות החשמלית שנרשם באותו זמן במוח. כך התברר כי השינויים העדינים שמתרחשים מנשימה לנשימה משתקפים גם בשינויים בפעילות העצבית.
לדברי החוקרים, מחקרים קודמים כבר הראו כי לעיתוי הנשימה עשויה להיות השפעה על קשב וזיכרון. בין היתר נמצא בעבר שאנשים עשויים להצליח מעט יותר במשימות זיכרון כאשר הם נחשפים למידע בזמן שאיפה ולא בזמן נשיפה. שליטה בנשימה משמשת גם ככלי להרגעה בקרב אנשים החווים תסמינים של הפרעת דחק פוסט־טראומטית.
האם הנשימה יכולה לספק אות אזהרה?
החוקרים סבורים כי הממצאים עשויים לפתוח בעתיד כיווני מחקר חדשים גם במצבים רפואיים שבהם הקשר בין הנשימה למוח משתבש באופן מסוכן, ובהם מוות פתאומי בלתי צפוי באפילפסיה (SUDEP) ותסמונת מוות בעריסה (SIDS).
גם היקף המחקר מחייב זהירות: הממצאים מבוססים על הקלטות תוך־גולגולתיות מדויקות במיוחד של אנשים שעברו ניטור בשל אפילפסיה. החוקרים מציינים כי יהיה צורך לבדוק את הממצאים גם באמצעות שיטות שאינן פולשניות ובאוכלוסיות רחבות יותר. "עכשיו, כשאנחנו יודעים שיש קשר הדוק ועשיר להפליא בין הצורה של כל נשימה לבין הצורה של כל גל מוחי, נפתח בפנינו עולם חדש של אפשרויות שאפשר לחקור", סיכם וויטק.
התרעות פיקוד העורף