הקשר בין גיל המעבר לבין הפרעות שינה מוכר היטב. שינויים הורמונליים, גלי חום והזעות לילה עלולים להעיר נשים משנתן, אך לא כל הפרעת שינה נובעת מהם. על פי נתונים שהוצגו השנה בכנס האירופי המוביל לגיל המעבר (EMAS), בין 40% ל-90% מהנשים בגיל המעבר סובלות מהפרעות שינה ובין 26% ל-57% מהן סובלות מהפרעת אינסומניה קלינית מלאה המאופיינת בקושי בהרדמות או בשמירה על השינה לפחות 3 פעמים בשבוע, לאורך 3 חודשים ומעלה.
המשמעות אינה רק עייפות בבוקר. שינה לא מספקת לאורך זמן עלולה לפגוע בריכוז, במצב הרוח, בתפקוד היומי ובאיכות החיים. לכן ההמלצה היא לא להסתפק בשאלה "כמה פעמים את מתעוררת?", אלא לבדוק גם עד כמה השינה פוגעת בתפקוד במהלך היום.
הטיפול הראשוני בהפרעת נדודי שינה כולל בדרך כלל שינוי הרגלי שינה וטיפול קוגניטיבי-התנהגותי לנדודי שינה (CBTi), שנחשב טיפול מרכזי בתחום. כאשר הבעיה נמשכת, ובמיוחד כאשר ההתערבויות הראשוניות אינן מספיקות, ניתן לשקול טיפול תרופתי בהתאם למצבה של המטופלת.
כאן נכנס בשנים האחרונות דור חדש של תרופות שינה המכונה Dual Orexin Receptor Antagonists או DORA בניגוד לתרופות שינה ותיקות הפועלות באמצעות דיכוי רחב יותר של פעילות מערכת העצבים, תרופות אלה פועלות באופן ממוקד יותר על מערכת האורקסין, מערכת מוחית האחראית על שמירה על ערנות. חסימת קולטני האורקסין מפחיתה את אותות הערנות ובכך מסייעת למוח לעבור למצב שינה ולשמור עליה.
אחת התרופות בקבוצה שהוכיחה גם יעילות בטיפול בנדודי שינה בגיל המעבר היא daridorexant (QUVIVIQ) קיוויויק, תת אנליזה הוכיחה כי טיפול בנדודי שינה בקרב נשים בגיל המעבר, ומצא כי התרופה יעילה בכל המדדים: בהפחתה של זמן ההירדמות ובשמירה על רצף השינה. ואפשר למטופלות להרוויח בממוצע עוד שעה ורבע של שינה בלילה. מחקר נוסף שפורסם ב-2026 בכתב העת Maturitas בחן לראשונה באופן ייעודי את היעילות והבטיחות של קיוויויק QUVIVIQ בנשים בגיל 47–55 עם הפרעת נדודי שינה. בקרב הנשים שקיבלו 50 מ"ג נצפה שיפור במדדי הירדמות ושמירה על השינה, וכן עלייה בזמן השינה המדווח. החוקרים לא מצאו עלייה בישנוניות בשעות הבוקר או בנטייה לנמנם, בהשוואה לקבוצת הביקורת.
ד"ר סרבניק-משה מוסיפה: "בעבר ניסיתי להימנע מרישום כדורי שינה, בין היתר בשל החשש מהתפתחות תלות, מהצורך להעלות מינונים לאורך זמן ומההשפעה שלהם על איכות השינה. כיום עומד לרשותנו דור חדש של תרופות הפועל במנגנון שונה לחלוטין, והמחקרים האחרונים מצביעים על כך שהן אינן מלוות בהתפתחות תלות או בתסמיני גמילה, ובמקביל מאפשרות שינה איכותית יותר. המשמעות היא שאפשר לשפר את איכות החיים של נשים הסובלות מנדודי שינה, מבלי לשלם את המחיר שהיה כרוך בטיפולים הישנים".
ההנחיות החדשות מובילות גישה חדשה שלפיה לילות ללא שינה בגיל המעבר אינם גזירת גורל. כאשר הפרעת השינה נמשכת ופוגעת בחיים – צריך לאבחן אותה, ולהתייחס אליה כאל בעיה רפואית שניתן לטפל בה.
התרעות פיקוד העורף