על פי נתוני משרד הבריאות מדי שנה בישראל מתים מאובדנות כ-450 אנשים, בהערכת חסר. לפי נתוני צה"ל, בשנת 2025 לבדה נרשמו 22 מקרים שנחקרו או נחקרים בחשד לאובדנות, ו-21 בשנת 2024, לעומת 17 בשנת 2023 ו-14 בשנת 2022 לפני המלחמה. בדיון בכנסת צוין כי בשנים האחרונות בולט במיוחד היותם של משרתי המילואים בסיכון, על רקע היקפי השירות החריגים מאז פרוץ המלחמה. גם בקרב צעירים מדובר בסוגיה משמעותית: משרד הבריאות מציין כי אובדנות היא סיבת המוות השנייה בשכיחותה בקרב בני 15 עד 24 בישראל.
מחקר אמריקאי שפורסם לפני מספר שנים העריך כי לכל אדם שמת כתוצאה מאובדנות יש בממוצע כ-135 אנשים שהכירו אותו ונחשפו לאובדן ואשר אובדנו משפיע עליהם באופן אישי. הנתון ממחיש את ההדף הרחב שיש לכל מקרה בתוך משפחות, מקומות עבודה וקהילות.
לקראת יום המודעות, קיימה השבוע תנועת מש"ה (מילים שעושות הבדל) למניעת אובדנות את הכנס השנתי שלה באקדמית תל אביב-יפו תחת הכותרת "קהילה מצילה חיים 2026" ועסק בתפקידה של הקהילה בזיהוי מצוקה, ביצירת רשת תמיכה ובהפניה לעזרה מקצועית. בין המשתתפים בכנס היו גם חוקרים, אנשי טיפול ואנשי קהילה והדיונים עסקו בין היתר בטראומה ובמצבי לחץ, זיהוי מוקדם, הקשבה ותפקידם של המעגלים הקרובים.
"אובדנות אינה גזירת גורל ויש מה לעשות. הסביבה הקרובה, כמו המשפחה, המפקדים והחברים לצוות, היא גורם קריטי במניעה, אך כדי לעזור באמת נדרשת מיומנות נרכשת של זיהוי סימנים, שאילת שאלות באופן ישיר וחיבור לעזרה. הדבר חשוב ביותר הוא להפוך את תשומת הלב שלנו לאחר, למיומנות מעשית מצילת חיים, מתוך הבנה שמניעת אובדנות היא אחריות של הקהילה כולה ולא רק של אנשי המקצוע", אומרת נסים-עמנואל.
אפל מוסיף ואומר: "היא העניקה לי הקשבה, נוכחות ותקווה ברגע שבו הייתי זקוק להן יותר מכל. המפגש הזה שינה את חיי והפך עבורי לסמל של הכוח שיש לאדם אחד לראות אדם אחר". הוא מדגיש: "מהמקומות הכואבים והחשוכים ביותר יכולים לצמוח רגישות, חמלה ויכולת להדליק אור אצל אחרים. זו גם הסיבה שאני בוחר להשקיע בעשייה עבור בני נוער, במיוחד עבור מי שמרגישים שקופים, שונים או לא שייכים".
התרעות פיקוד העורף