אנשים שסובלים ממיגרנות מדווחים לא פעם על מזונות מסוימים שמעוררים אצלם התקף, אבל לא כל מזון שנחשב בעבר לטריגר אכן הוכח ככזה במחקרים, ולא כל מי שסובל ממיגרנה צריך להימנע מאותם מאכלים.
מחסור בנוזלים
אין צורך כמובן לשתות כמויות מוגזמות. דרך פשוטה לקבל אינדיקציה למצב הנוזלים היא צבע השתן: בדרך כלל צבע בהיר מעיד על שתייה מספקת, אם כי תרופות ותוספי תזונה מסוימים יכולים לשנות אותו.
קפה יכול לעזור - או להפריע
הקשר בין קפאין לכאב ראש הוא אחד המעניינים ביותר, משום שקפאין יכול לפעול בשני הכיוונים. קפאין נמצא גם בחלק מהתרופות לטיפול בכאבי ראש, ויכול להגביר את ההשפעה של משככי כאבים. מצד שני, צריכה גבוהה של קפאין או שינוי חד בהרגלי השתייה יכולים לעורר כאב ראש אצל חלק מהאנשים.
הפסקה פתאומית של קפה אצל מי שרגיל לשתות כמה כוסות ביום היא טריגר מוכר במיוחד. במחקר קטן באנשים עם מיגרנה, הפסקה פתאומית של קפאין עוררה התקף אצל רוב המשתתפים. הבעיה אינה בהכרח הקפה עצמו, אלא גם הכמות והשינויים החדים בצריכה. לכן, מי שרוצה להפחית קפאין עדיף שיעשה זאת בהדרגה ולא ביום אחד.
גבינה מיושנת, יין אדום וטיראמין
אבל הראיות אינן חד-משמעיות. חלק מהאנשים אכן מדווחים על גבינות מיושנות או אלכוהול כטריגר, בעוד אצל אחרים אין כל השפעה. סקירות בתחום מדגישות שהתגובה למזונות כאלה מאוד אישית, ולכן אין הצדקה להוציא אותם אוטומטית מהתפריט של כל מי שסובל ממיגרנה.
במילים אחרות, אם בכל פעם אחרי כוס יין אדום וגבינה מיושנת מופיע כאב ראש, כדאי לבדוק את הקשר. אם אין דפוס כזה, אין סיבה להימנע רק בגלל המוניטין של המזון.
שוקולד הוא לא בהכרח האשם
יש גם הסבר אפשרי אחר: חשק למתוק, ובעיקר לשוקולד, יכול להיות חלק מהשלב המקדים של המיגרנה. כלומר, לפעמים האדם אוכל שוקולד מפני שההתקף כבר מתחיל להתפתח, ואז מייחס בטעות את כאב הראש לשוקולד. לכן גם כאן לא הייתי ממליצה להפסיק לאכול שוקולד באופן אוטומטי.
דווקא אחד הגורמים הפחות "סקסיים" הוא גם מהיותר שכיחים: רעב ודילוג על ארוחות. צום ממושך, מרווח גדול בין ארוחות או ירידה חדה בצריכת הקלוריות מדווחים שוב ושוב כגורמים שיכולים לעורר מיגרנה. לכן מי שסובל מכאבי ראש חוזרים כדאי שיבדוק לא רק מה אכל, אלא גם מתי אכל. לפעמים הסיבה אינה גבינה, שוקולד או קפה אלא העובדה שעברו שש או שבע שעות בלי אוכל.
מגנזיום יכול לעזור לחלק מהסובלים ממיגרנות
מגנזיום הפך לתוסף מאוד פופולרי לאחרונה, בעיקר בקרב הגיל השלישי. נגד התכווצויות שרירים, נגד בעיות זיכרון ושליפת מילים וגם... הוא אחד מתוספי התזונה שנחקרו יותר בהקשר של מיגרנה. הוא משתתף בפעילות מערכת העצבים, בתפקוד השרירים ובוויסות של תהליכים עצביים הקשורים גם למנגנון המיגרנה.
מחקרים על תוספי מגנזיום דרך הפה הראו תוצאות מעורבות. סקירה מצאה עדות ברמה בינונית לכך שמגנזיום עשוי לסייע במניעת מיגרנה אצל חלק מהאנשים, בעוד מחקר אחר קבע שהראיות עדיין אינן מספיק חזקות כדי לקבוע יעילות חד-משמעית. לכן מגנזיום הוא בהחלט אפשרות ששווה לשקול אצל מי שסובל ממיגרנות חוזרות, אבל לא כטיפול קסם ולא בלי להתייחס לתמונה הכוללת.
אפשר לקבל מגנזיום משקדים, אגוזים, בוטנים, טחינה ושומשום, קטניות, שיבולת שועל, דגנים מלאים, מוצרי סויה, קקאו וירקות ירוקים. הכמות היומית המומלצת למבוגרים היא בערך 310-320 מ"ג לנשים ו-400-420 מ"ג לגברים, בהתאם לגיל. גם כאן יש אירוניה קטנה: קקאו ושוקולד, שנחשבים אצל רבים ל"חשודים" במיגרנה, הם דווקא מקורות למגנזיום.
יומן קצר יכול לגלות יותר מרשימת איסורים
בגלל שהטריגרים שונים מאוד מאדם לאדם, הדרך היעילה ביותר היא לנסות לזהות דפוס אישי. כדאי לרשום במשך כמה שבועות מה אכלנו, מתי אכלנו, כמה שתינו, כמה קפה צרכנו, כמה שעות ישנו ומתי הופיע כאב הראש.
אם מזון מסוים חוזר שוב ושוב לפני התקפים, אפשר להוציא אותו לתקופה ולבדוק אם יש שינוי. עדיף לבדוק מזון אחד בכל פעם ולא להתחיל בדיאטת אלימינציה ארוכה שמוציאה עשרה מזונות יחד.
בסופו של דבר, אצל הרבה אנשים דווקא הדברים הפשוטים ביותר עושים את ההבדל: שתייה מספקת, ארוחות מסודרות, הימנעות מצום ממושך, צריכת קפאין קבועה יחסית ושינה טובה. רק אחר כך כדאי להתחיל לחפש "אשם" ספציפי במקרר.
התרעות פיקוד העורף