לקראת ארוחת החג, החסה חוזרת כמעט תמיד למרכז השולחן. היא נכנסת לסלטים חגיגיים, משתלבת עם רימונים, אגוזים, גבינות ופירות, ולעיתים משמשת בסיס למנה שלמה.
למרות שהיא אחד הירקות הנפוצים ביותר במקרר הישראלי, חסה עדיין נתפסת אצל רבים בעיקר כ"נפח" דל קלוריות. בפועל, יש בה הרבה יותר מזה, וגם יש הבדלים משמעותיים בין סוגי החסה שאנחנו קונים.
מעט קלוריות, הרבה נפח
טיפ חשוב: ככלל, ככל שהעלה כהה יותר, כך בדרך כלל תכולת הקרוטנואידים והפוליפנולים גבוהה יותר. לכן חסות ירוקות כהות ואדמדמות מעניינות יותר מבחינה תזונתית מחסות בהירות מאוד.
סוגי חסות - והיתרונות שלהם
חסה שלמה או חסה שטופה בשקית - מה ההבדל?
אם חסה מוכנה בשקית גורמת לכם לאכול יותר סלט, זה יתרון חשוב בפני עצמו. כדאי רק לבדוק את תאריך התפוגה, לבחור שקית בלי הצטברות משמעותית של נוזלים ובלי עלים כהים או ריריים, ולשמור בקירור בהתאם להוראות.
נוגדי החמצון נמצאים בעיקר בצבע
לכן מבחינה תזונתית כדאי לגוון ולא להסתפק תמיד באותו סוג. שילוב של חסה רומית, לליק אדומה ועלים ירוקים נוספים נותן גם מראה חגיגי יותר וגם מגוון רחב יותר של רכיבים צמחיים.
הטריק לשמירה על הקריספיות
עלי חסה נעשים רפויים כאשר הם מאבדים מים ותאי העלה מאבדים מהלחץ הפנימי שלהם. הדרך הפשוטה להחזיר חלק מהפריכות היא להשרות אותם לזמן קצר במים קרים מאוד, ואפשר גם להוסיף כמה קוביות קרח - וכפית סוכר! 10 עד 15 דקות במים קרים יכולות להספיק כדי שהעלים יספגו מחדש מים ויהפכו מוצקים ופריכים יותר.
אחרי ההשריה חשוב לייבש היטב את החסה. אם שומרים אותה במקרר, עדיף להכניס אותה לכלי סגור עם נייר סופג שיקלוט עודפי לחות. כך החסה שעל שולחן החג יכולה להישאר גם יפה וגם קריספית, בלי שום טריק מורכב.
התרעות פיקוד העורף