מחקרים מראים שהגוף אכן משתמש בשומן בצורה שונה בהתאם לעצימות המאמץ – אבל בסופו של דבר שרפת הקלוריות והמאזן הקלורי הכולל חשובים יותר ממה שקורה בזמן האימון עצמו. הנה 5 נקודות חשובות שכדאי להבין:
מה קורה בתחילת הפעילות?
מה קורה במאמץ מתון?
מה קורה במאמץ עצים?
בפעילות עצימה (ריצה מהירה, אינטרוולים, ספינינג חזק) הגוף זקוק לאנרגיה מהירה מאוד. במקרה כזה הוא נשען יותר על פחמימות, כי הן זמינות להפקת אנרגיה מהירה יותר. זה לא אומר שהגוף מפסיק לשרוף שומן – גם במאמץ עצים יש שימוש בשומן – אבל החלק היחסי של הפחמימות גדול יותר.
החישוב היומי
חשוב להבין: בסוף היום, מה שקובע את כמות השומן שנאגרת או יורדת מהגוף הוא לא רק עצימות הפעילות, אלא כמה קלוריות סך הכול נשרפו לעומת כמה אכלנו באותו יום ולאורך זמן. פעילות עצימה שורפת יותר קלוריות בזמן קצר – וגם אם אחוז השומן שנשרף בזמן הפעילות נמוך יותר, ההוצאה הקלורית הכוללת יכולה להיות גבוהה יותר. פעילות מתונה שורפת פחות קלוריות לדקה אמנם, אבל נוחה יותר להתמדה ולביצוע יום-יומי, ולכן לאורך זמן היא אפקטיבית מאוד.
בונוס אחרי הארוחה
כדאי להדגיש: אם יוצאים להליכה אחרי ארוחה, זה לא אומר שהגוף "שורף את השומן שאכלנו עכשיו" באותה ארוחה, באופן ישיר. הגוף משתמש במאגרי האנרגיה לפי הצורך – גם בפחמימות וגם בשומן – ולא לפי הסדר שבו אכלנו אותם.
ובכל זאת, לפעילות מתונה אחרי ארוחה יש יתרונות: היא יכולה לעזור להפחית את העלייה ברמת הסוכר אחרי האוכל, לשפר את תגובת האינסולין, להקל את תחושת הכבדות ולהוסיף קצת הוצאה אנרגטית. כלומר, הליכה אחרי ארוחה היא רעיון טוב – לא כי היא "שורפת" את מה שאכלנו, אלא כי היא עוזרת לגוף להתמודד טוב יותר עם הארוחה ותורמת למאזן האנרגיה הכולל.
לסיכום, בזמן הפעילות עצמה – במאמץ מתון אחוז גבוה יותר מהאנרגיה מגיע משומן, ובמאמץ עצים הגוף נשען יותר על פחמימות. בסוף היום – מה שחשוב לירידה במאגרי השומן הוא המאזן האנרגטי הכולל: מה אכלנו וכמה הוצאנו לאורך היום, ולא רק איזה דלק הגוף העדיף בזמן האימון עצמו. זה מה שבעצם חשוב לזכור.
התרעות פיקוד העורף