"קולקטיב עיקר" הוא גוף שהוקם בעקבות 7 באוקטובר כדי לקדם מענה לאומי רחב לטראומה ולבריאות הנפש בישראל. הוא מחבר בין גורמים מהממשלה, מערכת הבריאות, החברה האזרחית, המחקר והפילנתרופיה, במטרה להפוך את המענים הרבים שקיימים היום למערכת מתואמת ויעילה יותר.
הסקר מצביע גם על פערים משמעותיים בין קבוצות. רק 35.3% מהגברים דיווחו שהם מכירים שיטות להרגעה במצבי לחץ, לעומת 53.9% מהנשים. במקביל, 38.7% מהגברים ו־57.7% מהנשים דיווחו שחוו הצפה רגשית עד כדי קושי בתפקוד.
הסקר נערך במסגרת פרויקט ורחב ש"עיקר" מובילים בשם "איך את.ה?" - הפרויקט נולד מתוך ההבנה שכמעט שלוש שנים מאז 7.10, בתוך מציאות מתמשכת של מלחמה - תחושות של מצוקה וחרדה הפכו אצל רבים לחלק כמעט שגרתי מהחיים עד שלפעמים קשה לזהות מתי הדבר כבר חורג מ'תקופה קשה' ודורש התייחסות. מטרת הפרוייקט היא לפנות דווקא לישראלי הממוצע, מי שלא אובחן או נמצא בטיפול, לזהות סימני מצוקה אצלו ואצל סביבתו, להבין מתי צריך לעצור ולפנות לעזרה ולהנגיש כלים פשוטים ומבוססי ידע להתמודדות.
הממצאים מדגישים כי האתגר אינו מסתכם בזמינותם של שירותי בריאות הנפש. בתקופה שבה מצוקה רגשית הפכה לחוויה נפוצה ונורמלית, קשה יותר לזהות את הנקודה שבה תגובה טבעית למצב מתמשך מתחילה לפגוע בחיים ודורשת תשומת לב או עזרה. זה בדיוק הפער שבו מבקש לעסוק הפרוייקט: לתת לציבור ידע ושפה פשוטה להבנת תגובות רגשיות, לסייע לזהות מתי כדאי לעצור ולהתייחס למה שעובר עלינו, ולהנגיש כלים ודרכי פעולה מתאימות.
"צריך להמשיך ולהגדיל את התקצוב לטיפול ולמענים בקהילה. הפגיעה אינה נעצרת אצל האדם שמתמודד בעצמו ולכל אדם במצוקה יש גם מעגל קרוב כך שהמענים צריכים להסתכל על התמונה הרחבה ולהנגיש כלים להתמודדות גם לבני המשפחה". הוא מוסיף: "ילדים שנחשפים לאורך זמן להורה במצוקה עלולים לפתח חרדה, ירידה בלימודים וקשיים תפקודיים נוספים. צריך לבנות עבורם מענים עוקפי סטיגמה בתוך מערכת החינוך ולהציע אותם באופן פעיל, בלי לחכות שהם או הוריהם יבקשו עזרה. כשמחכים לפנייה, לפעמים מגיעים רק אחרי שהילד כבר התרחק מהמסגרת או נשר ממנה".
התרעות פיקוד העורף