יום כיפור הוא יום צום, וכמו בכל שנה אפשר למצוא כמעט בכל מקום המלצות כגון: מה לאכול לפני הצום, כמה לשתות, ממה להימנע ואיך לשבור נכון את הצום.
אבל יום כיפור הוא גם יום של כפרה וסליחה, הזדמנות להביע חרטה ולבקש מחילה על דברים שעשינו בשנה שחלפה. בחרתי הפעם לעסוק בסליחות שקשורות לאוכל, לתזונה ולכל מה שאנחנו אומרים ועושים סביבם.
במהלך השנה אני שומעת לא מעט משפטים כאלה ממטופלים, ולפעמים גם מחברים. לפעמים הם נאמרים בחיוך, לפעמים בכעס או בתסכול, ולא פעם מלווים במילים כמו "חטאתי" או "אסור לי".
למילים האלה יש משמעות. כשמשולש פיצה הוא "נפילה" ויום שבו אכלנו יותר מהמתוכנן הוא יום שבו "הרסנו הכל", האוכל מקבל תפקיד גדול בהרבה ממה שמגיע לו. בדרך אנחנו שופטים את עצמנו וגם את האחרים: מי היה טוב, מי פחות, מי הצליח ומי לא. אלא שאוכל, משקל ואיזון הסוכר, למשל, תלויים בהרבה יותר מכוח הרצון שלנו.
יום כיפור הוא הזדמנות להיזכר בכמה מהסליחות שאני שומעת בקליניקה. חלקן נאמרו כך, אחרות בניסוחים שונים. אולי תמצאו ביניהן גם אחת משלכם:
• סליחה שהזמנתי משלוח כי "אין מה לאכול בבית", כשבמקרר ביצים, גבינות, ירקות ואוכל מבושל מאתמול.
גמר חתימה טובה.
התרעות פיקוד העורף